tag:blogger.com,1999:blog-882991009023160221.post1824445596930576782..comments2023-09-14T06:55:19.249+03:00Comments on ה(.)חיים: האשליה שנגמרהחיים הר-זהבhttp://www.blogger.com/profile/12280601052059999713noreply@blogger.comBlogger6125tag:blogger.com,1999:blog-882991009023160221.post-17932918560534242082022-08-11T23:47:06.059+03:002022-08-11T23:47:06.059+03:00שמי, נעמי סמואל לאחר 12 שנות נישואים, בעלי ואני רב...שמי, נעמי סמואל לאחר 12 שנות נישואים, בעלי ואני רבנו בצורה כזו או אחרת עד שהוא עזב אותי לבסוף ועבר לקליפורניה כדי להיות עם אישה אחרת. הרגשתי שהחיים שלי נגמרו והילדים שלי חשבו שהם לעולם לא יראו את אביהם שוב. ניסיתי להיות חזקה רק כלפי הילדים, אבל לא הצלחתי לשלוט בכאב שייסר את ליבי, הלב שלי התמלא בצער ובכאבים כי באמת הייתי מאוהבת בבעלי. אני חושב עליו כל יום ולילה ותמיד הלוואי שהוא יחזור אליי, הייתי ממש נסער והייתי זקוק לעזרה, אז ביקשתי עזרה באינטרנט ונתקלתי באתר שמציע שד"ר אפטה יוכל לעזור לאקס לשעבר שלו לחזור. אז הרגשתי שאני צריך לנסות את זה. פניתי אליו והוא אמר לי מה לעשות. עשיתי את זה ואז הוא עשה לי כישוף אהבה. 48 שעות לאחר מכן בעלי באמת התקשר אלי ואמר לי שהוא מאוד מתגעגע גם לילדים, כל כך מדהים!! אז, אז הוא חזר באותו יום, עם הרבה אהבה ושמחה, והתנצל על טעותו ועל הכאב שהוא גרם לי ולילדים. הנישואים שלנו היו חזקים יותר מבעבר, הכל הודות לד"ר APATA. הוא כל כך חזק והחלטתי לשתף את הסיפור שלי באינטרנט שד"ר אפטה היה אשף אמיתי ורב עוצמה. אני תמיד אתפלל שהיא תחיה הרבה זמן לעזור לילדיה בעת צרה, אם את כאן וצריכה בחזרה אקסית או שבעלך עבר לאישה אחרת, תפסיקי לבכות, צור קשר עם גלגל האיות העוצמתי הזה מיד. הנה כתובת הדוא"ל שלו ליצירת קשר בכתובת: {drapata4@gmail.com} או WhatsApp / viber אותו באמצעות איש הקשר שלו למטה +1(425) 477-2744 תודה לך ד"ר apata.Naomisamuelhttps://www.blogger.com/profile/11059342027883908034noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-882991009023160221.post-70851066273752929272010-12-08T00:55:41.710+02:002010-12-08T00:55:41.710+02:00חיימון, הלו? יש שם מישהו?
רק עכשיו נפל לך האסימון?...חיימון, הלו? יש שם מישהו?<br />רק עכשיו נפל לך האסימון?Ifathttps://www.blogger.com/profile/05677472553320406692noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-882991009023160221.post-74279657480244527032010-11-26T21:33:42.664+02:002010-11-26T21:33:42.664+02:00חיימק'ה,
אתה רואה הכל לא נכון (ולא בפעם הראשונ...חיימק'ה,<br />אתה רואה הכל לא נכון (ולא בפעם הראשונה :-) ).<br />בתור חבר שלך מאז היסודי אני באמת לא מבין על מה כל הנוסטלגיה, היום אתה הרבה יותר טוב מאז.<br />חוצמזה, יש לי אתגר בשבילך:<br />נסה לכתוב פוסט נוסטלגי של חיים עתידי של עוד 15 שנה ואיך הוא רואה את העבר שלו- ההווה שלך. <br />לא יודע מה תכתוב, אבל אני בטוח שתגלה שבעצם ההווה שלך הוא המרגש ביותר.<br /><br />הייתי אומר לך לחיות את הרגע, אבל זה נדוש מדי..<br />נכון שיש לך היום הרבה יותר דאגות, אבל תראה איזה דברים מדהימים יש לך לדאוג עבורם (או במקרה שלך- עבורן).<br />נכון גם, שהיום אתה כבר לא כל כך תמים והרבה יותר ציניקן, אבל בינינו, זה בטח עדיף על הילד כאפות מהתיכון.<br />אז נשיקות לבנות, <br />מקווה שתקבל את האתגר.<br />חבר שלך,<br />אייל.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-882991009023160221.post-66840613861166517272010-11-24T21:45:25.818+02:002010-11-24T21:45:25.818+02:00אוי חיים מה יהיה עם האבל והצער והיגון והנוסטלגיה??...אוי חיים מה יהיה עם האבל והצער והיגון והנוסטלגיה?? איזה כיף להיות בני 30 ומשהו, כמה עצמאות, כמה חופש, בחירה,יציבות, בטחון מסוג אחר.. כל גיל והאיכויות שלו. אני אוהבת להיות גדולה.. :-) <br />ולא רואה את פגישת המחזור כמפגש אבלות אלא כנגיעה לרגע במשהו שכולנו היינו שותםים לו- במסדרון ההומה ביותר בכדור הארץ (אחלה משפט אגב. ואיזה כיף שלא צריך לחזור לתיכון באמת, אלא רק לגעת לרגע, ולא להתקע בבלבול של גיל העשרה ובחצקונים, ובמקובל-דחוי ובשיעורים המשמימים אצל ניבה (השם ירחם על שעות הנערות שבזבזנו שם) או לא לחזור לבית של ההורים בסוף המפגש אלא לדירות(השכורות ;-)שלנו..<br />כל החיים הם פרידה מהאתמול, צריך ללמוד את זה בבגרות, זה לא קל אבל אלו החיים. הנה אתה בעצמך קצת נשארת ילד עם הבהלה שלך הזו שבפרידה. עם חוסר הרצון להשלים.<br />יהיה כיף להפגש חיימון, יהיה צחוקים, המועקה תהפוך להקלה גדולה.<br />מזו שחושבת שאתה קצת דרעק.. סתם :-)Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-882991009023160221.post-71547485210690038922010-11-24T14:23:29.033+02:002010-11-24T14:23:29.033+02:00חיימון
תרשה לי להמליץ לך על עצמך. תרשה לי להזכיר ל...חיימון<br />תרשה לי להמליץ לך על עצמך. תרשה לי להזכיר לך שאולי השתנית, אבל בטוח שלא הוחלפת, בשום שלב של הדרך, בכפיל של הוריך או באיזה ציניקן זר ומוזר שלא קשור לכלום. כולם זה אתה - מהילד שהיית נמשך קו בלתי נראה, אבל מוחשי לגמרי, עד למקום בו אתה עומד כרגע. <br />תרשה לעצמך להיות איתו עדיין, לפנק אותו ברגעים של משחק, של חוסר-אחריות, של טירוף מערכות. תשמור את המעטה הנוקשה מופנה החוצה, ותדבר כל הזמן אל הילד שבפנים בשפה שהוא יכול להבין. זה לא יהייה קשה - אחרי הכל, כאמור, זה עדיין אתה.<br />הילדות שלך נגמרה בתור תקופה קונקרטית, על מקומותיה ומערכות יחסיה, אבל ממשיכה אי שם בפנים, כולל תחושת הביטחון, הקסם וההתרגשות - אל תפנה לה עורף.<br /><br />אגב, יהייה לך מעניין בפגישת המחזור. ברגעים כאלה פתאום אפשר לחזור (גם בלי שרוצים) לתפקידים ישנים, להבדלי המעמדות המגוכחים של בית הספר התיכון, ל"מאאגניביות" הזו שפעם (?) הייתה כל כך חשובה. יהייה מעניין לקרוא אותך *אחרי* הפגישה.אביעדhttps://www.blogger.com/profile/08024759465481251026noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-882991009023160221.post-90278105743401867752010-11-24T12:24:03.633+02:002010-11-24T12:24:03.633+02:00חיימון.
ואני חשבתי שאני הבלונדינית האיטית שביננו.
...חיימון.<br />ואני חשבתי שאני הבלונדינית האיטית שביננו.<br />ההכרה שלי הגיעה מזמן. אולי בשניה שנכנסתי לצבא והבנתי שאין שום ערך לרצון שלי.<br /><br />אשרך שההבנה הזו, ובדיעבד המועקה, הגיעה רק עכשיו.Hotmesshttps://www.blogger.com/profile/07058534387140378972noreply@blogger.com