tag:blogger.com,1999:blog-882991009023160221.post2645837225122014054..comments2023-09-14T06:55:19.249+03:00Comments on ה(.)חיים: אזכרהחיים הר-זהבhttp://www.blogger.com/profile/12280601052059999713noreply@blogger.comBlogger2125tag:blogger.com,1999:blog-882991009023160221.post-74365602965477270882014-02-01T21:04:39.267+02:002014-02-01T21:04:39.267+02:00שלום חיים , גם אם באיחור של יותר מארבע שנים - א...שלום חיים , גם אם באיחור של יותר מארבע שנים - אהבתי והזדהיתי עם הפוסט. אני הייתי מט"ק בשריון במקביל אליך. איבדתי חבר ב96 בכרכום כשטיל פגע בטנק שלו, אבדתי חברים טובים באסון המסוקים. אכלתי חרא עם כפית ב718 בדצמבר 97. (נראה לי בקו שמייד אחריכם) , וחבר שלי מילדות נהרג עם רונן באותה עמדה. (קראו לה גגם עתף 8) . לבנון הותירה בי שריטה עמוקה. טוב שמישהו כותב על התקופה ההיא שנשכחה מלב רוב האנשים (וטוב שכך). Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-882991009023160221.post-77052612993269099192010-06-06T21:21:11.682+03:002010-06-06T21:21:11.682+03:00התחלתי לקרוא את הפוסט וכל מה שהיה לי בראש זה רונן ...התחלתי לקרוא את הפוסט וכל מה שהיה לי בראש זה רונן אשל ואיך אני זוכרת את היום שנודע לי (בהלם רב) שהוא מת... ואז... הגעתי לחלק שבו כתבת עליו ופשוט החסרתי פעימה. בכלל לא ידעתי שנפגשתם במסגרת השירות בלבנון והסיפור מאוד נוגע ללב.<br />קשה להאמין כמה שנים עברו מאז ואיזו דרך ארוכה כל אחד מאיתנו עשה, והוא - נשאר בן 20 (זה נשמע כמו קלישאה מאיזה שיר מפורסם, אבל זו האמת).<br />וכך גם כל אחד ואחד מהחבר'ה שלך. כל מי שיצא חי מהשירות בלבנון - פשוט מזל טהור. ואם הצלחת לצאת בלי סריטה עמוקה מדי אתה בכלל מלך.Ifathttps://www.blogger.com/profile/05677472553320406692noreply@blogger.com