זהבית כהן התפטרה! ניצחון הטוב על הרע! המחאה מצליחה!
האמירות האלה ממלאות את פייסבוק וטוויטר כבר כמה ימים. ישראל היום, הביטאון הרשמי של משפחת נתניהו מרח על העמוד הראשי שלו את האמירה "הצרכנים ניצחו". דיונים שלמים נערכו וכתבות, ופרשנויות, ומה לא - כי זהבית כהן עזבה את תנובה.
תסלחו לי שאני הורס את אווירת החג לכולם אבל - למי אכפת?!
שבועיים אחרי שהתחילה המחאה, ואחרי ההפגנה הראשונה שהיינו בטוחים שהיא עצומה בגודלה, הפגנה של 30,000 איש בתל אביב, ביבי נתניהו התייחס סוף סוף למחאה. הוא האשים את הריכוזיות במשק במצב הקשה של המעמד הבינוני. מקורביו דיברו שלא לייחוס בתדרוכי עיתונאים והפנו אצבע מאשימה לעבר הטייקונים.
"הם", אמרו המקורבים, "הם משתלטים על כל חלקה טובה. הם מונעים תחרות. הם אשמים בכל".
ואז, בימים הראשונים של המחאה, כשרק הוקמו המאהלים בכל הארץ, ידענו לזהות את הספין. ידענו להגיד בקול רם את מה שנראה ששכחנו לאחרונה - יש רק אחראית אחת למצבם, רווחתם ושלומם של אזרחי ישראל: ממשלת ישראל.
אבל תיכף נחזור לזה.
בואו נדבר רגע על הטייקונים.
לא אכפת לי מהם. חלקם אמנם חזירים קפיטליסטים שלא יירקו לעבר נזקק שיושיט יד לעזרה, אבל חלקם גם אנשים סופר נורמטיביים שעשו חיל בעסקים. הם סתם אנשים. הם לא "מחוללי כלכלה", ולא "הכרחיים לשוק הישראלי" ולא כלום.
חוץ משלושה ארבעה שירשו את הכסף מאבא, רובם בסך הכל היו בזמן הנכון ובמקום הנכון כדי לקחת את המתנות שממשלת ישראל - כן, שוב הממשלה - חילקה להם. הרי תנובה של פסגות וזהבית כהן, למשל, לא הייתה הופכת לתאגיד תאב בצע וכלל לא היינו רואים מאבק על הקוטג' אם לא היה משרד האוצר מאלץ את החקלאים למכור את הקואופרטיב לגוף פרטי כתנאי יסודי לקבלת סיוע ממשלתי. בכתב ההתאגדות של תנובה ה"מקורית" נכתב שתפקיד הקואופרטיב הוא לשווק תוצרת חקלאית לפועלים בארץ. לפועלים - לא לעשירים. לא במחיר מופרז. אבל באה ההפרטה - ובאו ההתייקרויות.
גם כביש 6, מפעלי ים המלח, בזק ועוד שנמכרו בחצי חינם, יס והוט והחברות הסלולריות שמתאמים מחירים לרעתנו, העובדה שיש בישראל מושג שנקרא "ספקית אינטרנט" (שלא קיים בשום מקום בעולם!) וצריך לשלם לה, תיאום העמלות של הבנקים, וכמובן מחירי הדיור - בכל אלה אשמים הטייקונים? זהבית כהן, תשובה, דנקנר, הדור הבא לבית עופר ושרי אריסון הם האחראים בכך?
התשובה היא חד משמעית לא.
האחראית היחידה לחוליי המשק הישראלי היא ממשלת ישראל.
תפקידה של הכנסת, הרשות המחוקקת, הוא לפקח על הממשלה, הרשות המבצעת, כדי שזו תעבוד למען האזרח. הכנסת לא מבצעת את עבודתה כבר שנים כי לח"כים הרבה יותר דחוף להעביר חוקים קאנוניים כמו החוק שמאפשר לקופאיות לקום לפיפי באמצע המשמרת (ואינני מזלזל בחשיבות העניין - רק שואל את עצמי מדוע הדבר הוא סעיף בספר החוקים של המדינה שלי, במקום להיות תקנה זניחה), מאשר להתעמת עם שר התחבורה - שחבר באותה הקואליציה - ולשאול אותו למה לעזאזל יש למעלה מ-400 איש שמתים על הכביש כל שנה.
יותר דחוף להם לקבל עמוד אחורי באחד העיתונים עם תמונה וידיעה על הצעת חוק שלעולם לא תבוא לעולם, מאשר לפקח ולשאול מה בדיוק עושים שני שרים שאפילו לא קיבלו תואר כמו "לענייני מודיעין" או "שר מתאם", סתם שניים שיש להם תואר "שר", עם הזמן שלהם בתפקידם הרם והנישא.
אז הח"כים עסוקים כל היום בחקיקה, ואז השרים שוכחים את עצמם. לא בקטע של שחיתות. אני לא חושב שיש טייקון כלשהו שהעביר כסף או הטבות לשר או לפקיד באוצר. אבל גם לא ממש צריך לעשות את זה - מדובר בשרים כל כך גרועים, כל כך לא בקיאים בעבודתם, עד שניתן להניח שהם ישעו יותר ללוביסט שמזמזם על אוזנם (ולאזרחים, להזכירכם, אמורים להיות לוביסטים בדמות הח"כים - רק שאלה לא עוסקים בביקורת על הממשלה), ויקנו כל מה שאותו נציג של בעלי ההון מוכרים להם.
אבל בואו נניח לרגע שכל שרי הממשלה הם מקצוענים - הרי אנחנו אלה שבחרו אותם לכנסת, והיות והכנסת הצביעה בעד מינוים לתפקידי שר, הרי שאנחנו מינינו אותם באמצעות שליחינו. אסור להתעלם, גם במצב כזה, מנתון אחד קריטי:
ביבי נתניהו, גם כשר אוצר (תפקיד בו הוא מחזיק גם כיום, למי שלא יודע) ובוודאי כראש ממשלה, דוגל אידיאולוגית בכך שתפקידה של המדינה הוא לעשות כמה שפחות. הוא מאמין ב"כוחות השוק". בכך שבסוף מחירי הדיור יתיישרו מעצמם. בכך שאם הצלחת - הרי שתפקידה של המדינה לסייע לך להמשיך בדרכך זו, והכסף "יחלחל" מהמאיון העליון, במורד העשירונים, ועד הדלפונים.
ביבי נתניהו, חברות וחברים, יחד עם כל עוזריו ושותפיו לדרך ולאידיאולוגיה הממלאים את משרד האוצר, הם אלה שיצרו את הטייקונים יש מאין. הם המציאו אותם. בטירוף ההפרטה ו"היעילות של המגזר הפרטי" ו"האיש הרזה שסוחב איש שמן" הם פשוט העבירו בעלות על נכסי הציבור לכל דיכפין - ובהינתן שלרובנו לא היו כמה מיליארדים נזילים בצד, מי שקנו את המדינה היו תמיד אותם אנשים כי להם היו את אותם הסכומים.
ולא רק בכך אשמה הממשלה - אפילו את המעט שהיא מחויבת בו: פיקוח על התנהלותם של אותם רוכשים, אפילו את זה היא לא עושה. הרי אין מצב שממשלת ישראל זיהתה שיש תיאום עמלות בין הבנקים רק לפני כמה חודשים. אם אני, הדיוט מוחלט בנושאי כלכלה, יכולתי להבחין שכולם לוקחים אותן עמלות ובאותם מחירים - אז שלום שמחון או קודמו בתפקיד פואד בן אליעזר לא ידעו? אם כל מי שהלך לסופר יכול היה לראות שאין תחרות אמיתית במחירים ושכל מוצרי החלב עולים אותו דבר, אז ביבי נתניהו ויובל שטייניץ לא יודעים?
אנחנו אמורים לקנות את זה?
בוודאי שלא.
ובכל זאת המשיכו למכור לנו את ההפרטה כתנאי מקדמי לכל התקדמות כלכלית, ויעיד כל מי שהגיע לסניף דואר כלשהו לאחרונה, שהתור נותר אותו דבר גם אחרי ההפרטה - אבל מה שכן, שמו מסכי פלזמה עם שעון ואינדיקציה למקומך בתור כדי שהיאוש יהיה יותר נוח.
חברות וחברים - הטייקונים לא מעניינים. באמת שלא. גם לא המנוולים והחזירים שביניהם.
כשטייקון נופל זה אולי נחמד לנו ברמת הרכילות והשמחה לאיד - אבל זה לא מה שישנה את חיינו. רחוק מכך.
השינוי יקרה במדינה כשממשלת ישראל, היא ולא אף אחד אחר, תחליט לדאוג לאזרחים. תחליט לשנות את המציאות הכלכלית האלימה שבה אנחנו חיים. הוא יקרה רק כשממשלת ישראל תחליף תקליט. רק כשגם היא תדחה את העמדות שהעולם כולו דחה. עמדות שאפילו בארצות הברית מפגינים נגדן.
ואם ממשלת ישראל והעומד בראשה לא יבינו זאת לבד, מההפגנות, הרי שתפקידם של כל אחד ואחת מאיתנו לזכור זאת היטב, ובבחירות לבוא חשבון עם כל אחד מאותם שליחי ציבור ששכחו שהם עובדים אצלנו. שהם שליחים שלנו.
כי שליח שנכשל בתפקידו, ראוי לו להיות מפוטר.
ביבי רוצה שנשנא את הטייקונים. הוא רוצה שנחשוב שהם מקור כל רע. הוא רוצה שנשכח שבלעדיו, ובלי העמדות שהוא מייצג - לא הייתה פה תופעה של טייקונים.
טייקונים שמייקונים - הממשלה. רק היא אחראית לזה שרע פה. רק היא יכולה לעשות שיהיה פה טוב.
האמירות האלה ממלאות את פייסבוק וטוויטר כבר כמה ימים. ישראל היום, הביטאון הרשמי של משפחת נתניהו מרח על העמוד הראשי שלו את האמירה "הצרכנים ניצחו". דיונים שלמים נערכו וכתבות, ופרשנויות, ומה לא - כי זהבית כהן עזבה את תנובה.
תסלחו לי שאני הורס את אווירת החג לכולם אבל - למי אכפת?!
שבועיים אחרי שהתחילה המחאה, ואחרי ההפגנה הראשונה שהיינו בטוחים שהיא עצומה בגודלה, הפגנה של 30,000 איש בתל אביב, ביבי נתניהו התייחס סוף סוף למחאה. הוא האשים את הריכוזיות במשק במצב הקשה של המעמד הבינוני. מקורביו דיברו שלא לייחוס בתדרוכי עיתונאים והפנו אצבע מאשימה לעבר הטייקונים.
"הם", אמרו המקורבים, "הם משתלטים על כל חלקה טובה. הם מונעים תחרות. הם אשמים בכל".
ואז, בימים הראשונים של המחאה, כשרק הוקמו המאהלים בכל הארץ, ידענו לזהות את הספין. ידענו להגיד בקול רם את מה שנראה ששכחנו לאחרונה - יש רק אחראית אחת למצבם, רווחתם ושלומם של אזרחי ישראל: ממשלת ישראל.
אבל תיכף נחזור לזה.
בואו נדבר רגע על הטייקונים.
לא אכפת לי מהם. חלקם אמנם חזירים קפיטליסטים שלא יירקו לעבר נזקק שיושיט יד לעזרה, אבל חלקם גם אנשים סופר נורמטיביים שעשו חיל בעסקים. הם סתם אנשים. הם לא "מחוללי כלכלה", ולא "הכרחיים לשוק הישראלי" ולא כלום.
חוץ משלושה ארבעה שירשו את הכסף מאבא, רובם בסך הכל היו בזמן הנכון ובמקום הנכון כדי לקחת את המתנות שממשלת ישראל - כן, שוב הממשלה - חילקה להם. הרי תנובה של פסגות וזהבית כהן, למשל, לא הייתה הופכת לתאגיד תאב בצע וכלל לא היינו רואים מאבק על הקוטג' אם לא היה משרד האוצר מאלץ את החקלאים למכור את הקואופרטיב לגוף פרטי כתנאי יסודי לקבלת סיוע ממשלתי. בכתב ההתאגדות של תנובה ה"מקורית" נכתב שתפקיד הקואופרטיב הוא לשווק תוצרת חקלאית לפועלים בארץ. לפועלים - לא לעשירים. לא במחיר מופרז. אבל באה ההפרטה - ובאו ההתייקרויות.
גם כביש 6, מפעלי ים המלח, בזק ועוד שנמכרו בחצי חינם, יס והוט והחברות הסלולריות שמתאמים מחירים לרעתנו, העובדה שיש בישראל מושג שנקרא "ספקית אינטרנט" (שלא קיים בשום מקום בעולם!) וצריך לשלם לה, תיאום העמלות של הבנקים, וכמובן מחירי הדיור - בכל אלה אשמים הטייקונים? זהבית כהן, תשובה, דנקנר, הדור הבא לבית עופר ושרי אריסון הם האחראים בכך?
התשובה היא חד משמעית לא.
האחראית היחידה לחוליי המשק הישראלי היא ממשלת ישראל.
תפקידה של הכנסת, הרשות המחוקקת, הוא לפקח על הממשלה, הרשות המבצעת, כדי שזו תעבוד למען האזרח. הכנסת לא מבצעת את עבודתה כבר שנים כי לח"כים הרבה יותר דחוף להעביר חוקים קאנוניים כמו החוק שמאפשר לקופאיות לקום לפיפי באמצע המשמרת (ואינני מזלזל בחשיבות העניין - רק שואל את עצמי מדוע הדבר הוא סעיף בספר החוקים של המדינה שלי, במקום להיות תקנה זניחה), מאשר להתעמת עם שר התחבורה - שחבר באותה הקואליציה - ולשאול אותו למה לעזאזל יש למעלה מ-400 איש שמתים על הכביש כל שנה.
יותר דחוף להם לקבל עמוד אחורי באחד העיתונים עם תמונה וידיעה על הצעת חוק שלעולם לא תבוא לעולם, מאשר לפקח ולשאול מה בדיוק עושים שני שרים שאפילו לא קיבלו תואר כמו "לענייני מודיעין" או "שר מתאם", סתם שניים שיש להם תואר "שר", עם הזמן שלהם בתפקידם הרם והנישא.
אז הח"כים עסוקים כל היום בחקיקה, ואז השרים שוכחים את עצמם. לא בקטע של שחיתות. אני לא חושב שיש טייקון כלשהו שהעביר כסף או הטבות לשר או לפקיד באוצר. אבל גם לא ממש צריך לעשות את זה - מדובר בשרים כל כך גרועים, כל כך לא בקיאים בעבודתם, עד שניתן להניח שהם ישעו יותר ללוביסט שמזמזם על אוזנם (ולאזרחים, להזכירכם, אמורים להיות לוביסטים בדמות הח"כים - רק שאלה לא עוסקים בביקורת על הממשלה), ויקנו כל מה שאותו נציג של בעלי ההון מוכרים להם.
אבל בואו נניח לרגע שכל שרי הממשלה הם מקצוענים - הרי אנחנו אלה שבחרו אותם לכנסת, והיות והכנסת הצביעה בעד מינוים לתפקידי שר, הרי שאנחנו מינינו אותם באמצעות שליחינו. אסור להתעלם, גם במצב כזה, מנתון אחד קריטי:
ביבי נתניהו, גם כשר אוצר (תפקיד בו הוא מחזיק גם כיום, למי שלא יודע) ובוודאי כראש ממשלה, דוגל אידיאולוגית בכך שתפקידה של המדינה הוא לעשות כמה שפחות. הוא מאמין ב"כוחות השוק". בכך שבסוף מחירי הדיור יתיישרו מעצמם. בכך שאם הצלחת - הרי שתפקידה של המדינה לסייע לך להמשיך בדרכך זו, והכסף "יחלחל" מהמאיון העליון, במורד העשירונים, ועד הדלפונים.
ביבי נתניהו, חברות וחברים, יחד עם כל עוזריו ושותפיו לדרך ולאידיאולוגיה הממלאים את משרד האוצר, הם אלה שיצרו את הטייקונים יש מאין. הם המציאו אותם. בטירוף ההפרטה ו"היעילות של המגזר הפרטי" ו"האיש הרזה שסוחב איש שמן" הם פשוט העבירו בעלות על נכסי הציבור לכל דיכפין - ובהינתן שלרובנו לא היו כמה מיליארדים נזילים בצד, מי שקנו את המדינה היו תמיד אותם אנשים כי להם היו את אותם הסכומים.
ולא רק בכך אשמה הממשלה - אפילו את המעט שהיא מחויבת בו: פיקוח על התנהלותם של אותם רוכשים, אפילו את זה היא לא עושה. הרי אין מצב שממשלת ישראל זיהתה שיש תיאום עמלות בין הבנקים רק לפני כמה חודשים. אם אני, הדיוט מוחלט בנושאי כלכלה, יכולתי להבחין שכולם לוקחים אותן עמלות ובאותם מחירים - אז שלום שמחון או קודמו בתפקיד פואד בן אליעזר לא ידעו? אם כל מי שהלך לסופר יכול היה לראות שאין תחרות אמיתית במחירים ושכל מוצרי החלב עולים אותו דבר, אז ביבי נתניהו ויובל שטייניץ לא יודעים?
אנחנו אמורים לקנות את זה?
בוודאי שלא.
ובכל זאת המשיכו למכור לנו את ההפרטה כתנאי מקדמי לכל התקדמות כלכלית, ויעיד כל מי שהגיע לסניף דואר כלשהו לאחרונה, שהתור נותר אותו דבר גם אחרי ההפרטה - אבל מה שכן, שמו מסכי פלזמה עם שעון ואינדיקציה למקומך בתור כדי שהיאוש יהיה יותר נוח.
חברות וחברים - הטייקונים לא מעניינים. באמת שלא. גם לא המנוולים והחזירים שביניהם.
כשטייקון נופל זה אולי נחמד לנו ברמת הרכילות והשמחה לאיד - אבל זה לא מה שישנה את חיינו. רחוק מכך.
השינוי יקרה במדינה כשממשלת ישראל, היא ולא אף אחד אחר, תחליט לדאוג לאזרחים. תחליט לשנות את המציאות הכלכלית האלימה שבה אנחנו חיים. הוא יקרה רק כשממשלת ישראל תחליף תקליט. רק כשגם היא תדחה את העמדות שהעולם כולו דחה. עמדות שאפילו בארצות הברית מפגינים נגדן.
ואם ממשלת ישראל והעומד בראשה לא יבינו זאת לבד, מההפגנות, הרי שתפקידם של כל אחד ואחת מאיתנו לזכור זאת היטב, ובבחירות לבוא חשבון עם כל אחד מאותם שליחי ציבור ששכחו שהם עובדים אצלנו. שהם שליחים שלנו.
כי שליח שנכשל בתפקידו, ראוי לו להיות מפוטר.
ביבי רוצה שנשנא את הטייקונים. הוא רוצה שנחשוב שהם מקור כל רע. הוא רוצה שנשכח שבלעדיו, ובלי העמדות שהוא מייצג - לא הייתה פה תופעה של טייקונים.
טייקונים שמייקונים - הממשלה. רק היא אחראית לזה שרע פה. רק היא יכולה לעשות שיהיה פה טוב.