יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

שביתה? איזו שביתה?

פעם, כשעבדתי בנתב"ג באגף היחיד שאסור היה לו לשבות על פי חוק, הכי אהבנו כשהייתה שביתה. זה נשמע כמו אוקסימורון, אבל זה לא - כל השדה היה מושבת (כל מה שצריך היה לעשות זה שאחד הטכנאים ילחץ על כפתור  ה - "off" במסוע המזוודות, וזה הכל), ואנחנו היינו יושבים למעלה במועדון העובדים בסוג של דקת קריאה למקרה שפתאום תסתיים השביתה.


הפחד הכי גדול שלנו היה שהשביתה תסתיים במהלך המשמרת, ואז נצטרך לדאוג להעביר את כל הנוסעים לטיסות שלהם, ולפתוח את הפקק שנוצר באולם הנוסעים.


אף פעם לא קרה ששביתה שרדה יותר מ - 6-7 שעות. ניידות השידור היו מגיעות מיד, פורסות כבלים לתוך הטרמינל ומצלמות את גב' לוי ומר פיינשטיין שאינם מצליחים להגיע לפגישה שנקבעה להם באירופה, ואת משפחת שקד שמשתוקקת להגיע לסקי (כי הרי הבטיחו לשי, התינוק, שיראו לו את הרי האלפים ובלי זה התפתחותו תיפגע!) ולא יכולה לעלות לטיסה לאתר האהוב עליה ליד המון בלאן.


מהדורות החדשות היו נפתחות ב"כאוס בנתב"ג" וכל חצי שעה היה עולה נציג של חברת תעופה אחרת שנאלץ להפנות את המטוס "שלו" לקפריסין או לעמאן. בשלב מסוים האוצר היה מבין שהמדינה כועסת, משחרר את הכספים שבגללם התחילה השביתה, ואז הייתה מגיעה שעתו הגדולה של הטכנאי - הוא היה מעביר את המסוע למצב "on" והשביתה הייתה באה לסיומה.


אבל זה כי נתב"ג זה המקום הכי חשוב במדינה. יש שביתות הרבה פחות סקסיות מבחינה תקשורתית.


כבר חמישה שבועות שבארץ יש שביתה שמשמעותה היא לאין שיעור יותר גדולה מהטרגדיה של משפחת שקד שלא מגיעה לסקי השנתי שלה. בכל יום משתחררים רוצחים, אנסים, תוקפים, שודדים ושאר אנשים רעים (הכל לכאורה, כולם כמובן חפים מפשע - תשאלו אותם אפילו. הם יגידו לכם), משום שהפרקליטות שובתת ואין מי שייצג את המדינה - אותנו - בבתי המשפט.


הם לא דורשים המון, הפרקליטים. מדובר באנשים אכפתיים במיוחד, שאשכרה נלחמים כל יום עבורנו מול הכרישים הכי גדולים ומול סוללות של עורכי דין ששעת עבודה שלהם עולה כמו אחוז ניכר מהמשכורת שמביא הביתה התובע מהפרקליטות. הפרקליטים מייצגים את האינטרס הציבורי. את החברה. את העם.


הם רוצים תוספת תקנים, כדי להוריד מעט מהעומס העצום שעל כתפיהם (בהשוואה למדינות מערביות אחרות מבחינת הנטל על כל פרקליט, זה נס שהחבר'ה האלה עוד לא קרסו) ותוספת שכר, והאוצר - באופן אוטומטי, כרגיל - מסרב. יש לי חבר טוב מתקופת הלימודים באוניברסיטה שרצה לעבוד בפרקליטות. הוא תמיד התלהב מהסיפור הזה של להיות "פרוסקיוטור" כמו בסדרות טלוויזיה אמריקניות. גם אם נתעלם מהשוני בשיטה המשפטית, יש משהו מספק בלהיות בעד הטובים. בלהיות בצד הנכון של החוק.


כשסיים את ההתמחות שאלתי אותו אם הוא הולך לפרקליטות. הוא אמר לי שההצעה הכספית שמציעים שם היא כל כך מביכה לעומת שעות העבודה הנדרשות, שאין שום סיכוי שיעבוד שם. היום, אגב, הוא סנגור באחד המשרדים של הכרישים עליהם כתבתי קודם. ככה זה - אם לא משלמים כמו שצריך, אנשים מוכשרים הולכים למקומות אחרים.


וזו הסיבה לשביתה של הפרקליטים. זו הסיבה בעטיה הם לא הולכים לבתי המשפט כבר חמישה שבועות. 


אבל אותנו זה לא מעניין, ממש כמו שלא עניינה אותנו שביתת הכבאים הגדולה שהופסקה בלחץ התקשורת. זוכרים מה היה שם? הכבאים שבתו כי שירותי הכבאות במצב קטסטרופלי. הם שבתו לא בשביל שכר או תנאים - הם שבתו כדי שיקנו להם כבאיות וזרנוקים. אף אחד מאיתנו לא התעניין בשביתה ההיא. למשחקי הכדורגל הביאו ביובית במקום כבאית בשביל הכסת"ח. כלום לא עניין אותנו.


ואז הגיע גמר כוכב נולד. אירוע בעל חשיבות לאומית, ללא ספק. ערוץ 2 ועוד כמה כלי תקשורת שמושקעים באירוע המכונן הזה הכינו כמה כתבות על הכבאים העקשנים שמסרבים להקשיב להגיון ולאפשר לאירוע הכי חשוב בשנה להתקיים. האוצר לא זז מילימטר והכבאים קיבלו בראש כל הזמן מהמדיה.


השביתה הופסקה. בגמר כוכב נולד הייתה כבאית, כמתבקש בחוק, והתוכנית שודרה.


עוד תוצאה של הפסקת השביתה, משמעותית הרבה פחות משידור התוכנית, כמובן - הכרמל נשרף (מישהו זוכר בכלל?). הוא נשרף כי לא היו זרנוקים וכבאיות. כן כן, אותם זרנוקים וכבאיות שהאוצר סירב לממן במהלך השביתה, ושהתקשורת התעלמה מהם כי היה גמר כוכב נולד.


וכמו אז כך גם עכשיו. כולם מתעלמים מהפרקליטים.


שר האוצר לא מקיים איתם משא ומתן כי הוא מבין שעוד שחרור של פדופיל או שניים, והפרקליטים יתחילו לחטוף על הראש מהתקשורת. 


ביבי, כהרגלו, מתעלם לחלוטין ממה שקורה פה אלא אם זה פוטואופ שהוא יכול לצאת ממנו טוב. לפרקליטים אין סופר טאנקר, ואין להם חמ"ל שאליו הוא יכול להגיע עם מעיל רוח ולהפגין שליטה וקור רוח מול המצלמות. עם מי הוא יצטלם? עם קלסרים וארגזי ראיות? זה לא בשבילו.


שר המשפטים, יעקב נאמן, בכלל מתנגד אידיאולוגית לשביתות. לעזאזל, הוא הרי אחד מאלה שבעסקיו הפרטיים נותן משכורת גבוהה בהרבה מהפרקליטות ומקבל להרצוג, פוקס, נאמן ושות' את המבריקים ביותר - אלו שלא הולכים לפרקליטות כי המשכורת נמוכה מדי. הוא פשוט לא מתעניין בשביתה, בשובתים או בתוצאות של השביתה הזאת.


התקשורת, כך נראה, מתחילה לגלות עניין - אבל רק בתוכניות נבחרות, כי הרי זה לא שטחי. זה דיון ערכי על מקומה של פרקליטות המדינה ומקומה של התביעה הציבורית. אלו לא דברים שאפשר לתמצת לכתבה של דקה וארבעים שניות בשעה שמונה בערב, וחוץ מזה הרבה יותר מגניב לעשות אייטם על יו הפנר שהתארס בגיל 84 עם בחורה שקטנה ממנו ב- 60 שנה. זה יותר סקסי, תרתי משמע.


היחידים שמבסוטים בינתיים הם הפושעים, שמשתחררים תוך 48 שעות מרגע שנעצרו. והרי מה אכפת למדינת ישראל שפושעים משתחררים? זו הבעיה של הפרקליטים, לא? זו לא בעיה שלנו, של כולנו, של הממשלה שלנו.


ממש כמו ששרפות זו הבעיה של הכבאים. לא שלנו. אותנו זה לא מעניין.


אחרי הכל, אין אף נציג פרקליטות בערוץ 20.



3 תגובות:

  1. אני כל כך שמחה שהעלת את הנושא החשוב הזה. השביתה לא סקסית מספיק, ולא מצטלמת היטב, בכדי שתעניין את הפוליטיקאים ואת התקשורת. במערכת המשפטית מזועזעים מההתנהלות של שר המשפטים, האוצר וראש הממשלה, שנתנו למצב להידרדר כל כך, לשביתה להימשך זמן רב מדי, ולגרום לנזקים כה כבדים לציבור. לו הייתי אני בנעלי הפרקליטים, הייתי חשה שהמערכת האמונה עליהם יורקת להם בפרצוף. זלזול כה מופגן במגזר שובת לא זכור לי כבר הרבה זמן. בינתיים השופטים מנסים לעמוד בפרץ, ולהימנע מזיכוי נאשמים שהמדינה לא שולחת נציג לדיונים בעניינם. כמה זמן זה יכול להימשך? שלוש, ארבע ישיבות? בקרוב (ולמעשה כבר) יתחילו שופטים להורות על זיכוי נאשמים, ולא רק לבטל כתבי אישום, פעולה שתחסום את המדינה מלשוב ולהגיש את כתבי האישום נגד אותם עבריינים, ותגרום נזק חמור מאוד לציבור.

    השבמחק
  2. הדקדקנות גוברת עלי. שר המשפטים הוא לא יובל, אלא יעקב נאמן.

    למרות שהשר יובל לא עושה הרבה גם בנושא הזה.

    פוסט חשוב חיים

    (אני מתחילה לחזור על עצמי, תפסיק לכתוב רק על דברים חשובים)

    השבמחק
  3. הידעת?
    בועז גולדברג - נציג הבכיר של הפרקליטים בשביתה, הוא בוגר מסייעת 8110 (רגם 7 מדופלם)

    השבמחק