יום שישי, 11 במרץ 2011

פרס ישראל למניעים זרים

בואו נתחיל מגילוי נאות: להגיד שאני לא אוהד מכבי תל אביב בכדורסל יהיה אנדרסטייטמנט. אני מתעב את הקבוצה הזאת, ובכל פעם שהיא משחקת - גם, ובעיקר, באירופה - אני מקווה שיפסידו.


אני מאוד לא אוהב אותם, ואני ממש לא מחבב את שמעון מזרחי.


ועכשיו, אחרי הגילוי הנאות, אפשר לגשת לעניין.


פרס ישראל מוענק בכל שנה, מאז 1953, לאזרחים שגילו הצטיינות, מצוינות או פרצו דרך בתחומם או תרמו תרומה מיוחדת למדינת ישראל.


לפי תקנון פרס ישראל המופיע באתר משרד החינוך, ועדת הפרס צריכה לחתום על טופס "היעדר ניגוד עניינים". בסעיף 4(א) לאותו טופס, מתחייבים השופטים כי לא ימליצו על אדם שיש להם עמו קשר כלכלי, חוזי וכו'. סעיף 4(ג) אומר שהשופטים לא ימליצו על מישהו שיש להם איתו קשר כלכלי מובהק כמו מחקר משותף, ספר משותף וכיו"ב.


אין שום דבר מפתיע בתקנון הזה. אין בו שום דבר שאינו הגיוני או צפוי. הוא הגיוני פי כמה כשנזכרים בפרשת פרס ספיר משנת 2009 - הסופר אלון חילו זכה בפרס ספיר של מפעל הפיס, כשבראש ועדת הפרס עמד יוסי שריד. אחייניתה של אשתו של שריד הייתה העורכת של הספר "אחוזת דג'אני" עליו קיבל חילו את הפרס. הקשר הדי קלוש הזה בין שריד לחילו הביא למהומת אלוהים שבסיומה נאלץ חילו להחזיר את הפרס בו זכה בגלל חשש לניגוד עניינים של שריד.


המסקנה הייתה ברורה: כשמחלקים פרס, בעיקר פרס כספי, אסור שיהיו קשרים כלכליים בין מישהו בוועדת הפרס לבין הזוכה. 


פרס ישראל מזכה את הזוכה בו בסכום של 75,000 ש"ח.


נחזור לענייננו:


ועדת פרס ישראל לשנת תשע"א הודיעה כי חתן הפרס בתחום הספורט יהיה עורך הדין שמעון מזרחי, יושב ראש קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב. אני מודה שוב - המחשבה הזאת עשתה לי רע, ממש כמו שאוהד בית"ר שהיה שומע שסלים טועמה זכה בכדורגלן השנה היה מרגיש תחושת חלחלה לא פשוטה בכלל.


יושב ראש ועדת הפרס, שבחרה את מזרחי לפרס ישראל, והאיש שמתגאה בכך שהמליץ על מועמדותו של מזרחי הוא טל ברודי - שחקן מכבי בעבר, ומי שכיהן עד לפני שנה בדירקטוריון הקבוצה, ועד היום משתתף בישיבות הדירקטוריון כמשקיף.


שוב: טל ברודי מעניק את הפרס הגבוה ביותר והמכובד ביותר שמדינת ישראל יודעת לתת למישהו שהיה הבוס שלו במשך שנים, ומי שיושב לידו בישיבות דירקטוריון של הקבוצה שעל ניהולה מקבל מזרחי את הפרס.


הבנתם?


הבוס של ברודי העביר אותו להנהלה, וברודי נתן לו בתמורה את הפרס.


מעבר להשגות שיש לי על עצם נתינת הפרס למזרחי, שבעיניי כמו גם בעייני רבים יותר הרס את ענף הכדורסל מכפי שתרם לו - יש פה עניין ערכי מן המעלה הראשונה. הבחירה הזאת לא נגועה בניגוד עניינים: הבחירה הזאת היא ההגדרה של ניגוד עניינים. בדיוק למצב כזה התכוון מי שהמציא את המושג.


כבר היו מקרים בהם אנשי מכבי תל אביב זכו בפרסי ישראל: יהושע רוזין, ראלף קליין המנוח ואפילו טל ברודי מיודענו. אבל כולם נבחרו לפרס על ידי אנשים שלא היו קשורים למערכת של הצהובים מיד אליהו.


כבר שמעתי על יוזמות לפנות למבקר המדינה כדי שיפסול את בחירתו של מזרחי. בין החברים האדומים שלי יש גם מי שמשתעשעים בפנייה לבית המשפט, ממש כמו שנעשה במקרה חילו, ולבקש מהשופטים שימנעו את זכייתו של מי שאנחנו מכנים דון שמעון.


אני לא רואה בכך טעם.


אני מבקש לברך את שמעון מזרחי על זכייתו בפרס ישראל. אני מבקש לאחל לו בריאות טובה, ואריכות ימים, אושר ועושר.


אבל אני מבקש שעד יומו האחרון הוא יידע שני דברים:


ראשית - הוא מעולם לא פרץ דרך, או תרם תרומה מיוחדת למדינת ישראל, כמו שמוגדר מי שזוכה בפרס.


הוא עומד בראש תאגיד פרטי, שניזון במשך שנים מכספי משלם המסים (מכבי תל אביב קיבלה במשך קרוב לעשרים שנה 5-12 מיליון ש"ח לשנה מהערוץ הראשון עבור ה"זכות" לשדר את משחקיה בימי חמישי). הוא אינו מייצג את ישראל, מעולם לא ייצג אותה, וכל מי שאינו אוהד מכבי תל אביב (רוב אזרחי ישראל) די מתעבים את הקבוצה שלו אם הם אוהדי ספורט, או מגלים כלפיה אדישות טוטלית אם אינם אוהדי ספורט.


הוא מעולם לא שיחק בנבחרת ישראל (כמו ברודי או רוזין) ומעולם לא אימן אותה (כמו קליין ז"ל) - הוא בסך הכל פונקציונר. מנהל כוחני של קבוצת ספורט ותו לא. תרומה למדינה? אולי הוא שם פעם ח"י שקלים למען חיילי צה"ל בשירותרום.


שנית - שיידע, עד יומו האחרון שאת הפרס הזה, את הכיבוד הזה, הוא קיבל בצורה שהיא לא כשרה, לא נאותה, ולא ראויה.


בעיקר לא ראויה.


כשהוא יעמוד בבוקר יום העצמאות ויקבל את כתב הפרס מנשיא המדינה, יקריאו את נימוקי חבר השופטים. "על החתום", יגיד הקריין, "טל ברודי, יושב ראש חבר השופטים". מזרחי יקום עם פניו חמורות הסבר, ייגש ללחוץ את ידו של הנשיא, יתרגש וישוב למקומו עשיר ב- 75000 ש"ח, וחתן פרס ישראל.


אבל כשיישמע את שמו של ברודי הוא ייזכר.


והוא יידע. 


הוא יידע שהבחירה בו היא ממניעים זרים.


הוא יידע שהוא לא זכה בהגינות. שממש לא בחרו בו כי הוא מתאים או ראוי.


הוא יידע שכולנו יודעים שהוא לא ראוי.


שייהנה עם הפרס שלעולם יירשם על שמו: פרס ישראל למניעים זרים.

3 תגובות:

  1. הייטב כתבת חיים
    אלו הם הפנים שלנו, חבל רק שברודי שהיה בעל תדמית נקיה כספורטאי התלכלך גם הוא בסיפור

    השבמחק
  2. לא שווה תגובה.... תתעסק בדברים שלך.

    השבמחק
  3. אב לזה 'הדברים שלו' !
    אלו הדברים שמעסיקים את חיים.
    הוא כתב למעלה שיש לו אינטרס בסיפור.
    ואם 'לא שווה תגובה' אז למה הגבת?

    השבמחק