יום שני, 19 במרץ 2012

פוסט אורח: יום מעשים טובים בחסות מעסיקים רעים

מאז שפתחתי את הבלוג עוד לא היה בו פוסט אורח. ר', חברה יקרה, ביקשה ממני לפרסם את הפוסט הזה. היא לא מעזה לפרסם את זה בפייסבוק או בבלוג תחת שמה ואפשר להבין בקלות ממה היא חוששת.


שרי אריסון יקרה,

רוצה להודות לך על ייסוד וכינון יום המעשים הטובים, יום אחד בשנה שכבר סחף אחריו אלפים של אנשים, שליום אחד עושים למען האחר. הנזקק.
אלא ש, יש משהו מאד ציני.

אני אחת מעובדות הקבלן שעובדת בפועל עבור עוד אחד ממפעליך, מפעל לחלוטין לא פילנתרופי. 
אותנו מוציאים ביום זה להתנדב למען האחר.

לנפנף ביום מעשים טובים,להוציא את העובדים, ומה עם העלאת משכורת? זה לא מעשה טוב? כמעט שש שנים השכר שלי נשחק, על ידי הפילנתרופית ועוד כמה שכמותה.
לנפנף בדוחות כספיים, ברווחים, בהוצאת העובדים להתנדב בשם. ולא להעלות שכר המון המון שנים. שלא לדבר על אי קליטת עובדי הקבלן שלך. חמש וחצי שנים, כבר אמרתי?

פילנתרופיות. יום מעשים טובים. נשמע כמו בדיחה צינית על חשבוני.
זו שתלך להתנדב באמת בכייף, אבל לגמרי לא שוכחת שהכל יחסי ציבור, שלך, על גבי הדואב. 
לא, שרי, לא מדובר שמצב אקוטי או בשכר המינימום, אבל כבעלת שני תארים שנושקת ל-41 אני עדיין נעזרת בהוריי...

5 תגובות:

  1. כל הכבוד. מילים כדורבנות. חיכיתי שמישהו יגיד את זה. למה כולם מפחדים?

    השבמחק
  2. אני מסכים עם הרוח הכללית (קצת כמו האבסורד בקמפיין 2 מיליון סיבות טובות של בנק לאומי), אבל חשוב להגיד דבר אחד: אם על יום ההתנדבות הזה המתנדבים מקבלים שכר כרגיל (לא רושמים להם יום חופש), הרי שמדובר בעלות יום עבודה של הרבה מאוד עובדים שסופג המעביד, הפילנתרופ. לכן לא יהיה נכון להגיד שזה רק על הגב שלך.

    השבמחק
  3. לאנונימי - אני חושב שברור לכולם מה ההבדל בין מעשים טובים למראית עין, ומעשים טובים שמשנים באמת. אפשר וצריך לדרוש מגוף שמרוויח כל כך הרבה כמו בנק הפועלים להתייחס לעובדים שלו בכבוד.
    איך אמרה פעם מישהי שלא אנקוב בשמה? השלום מתחיל בתוכנו

    השבמחק
  4. זה אחלה שיום בשנה הם סופגים את העלות של עובדים שיוצאים לעבוד, בחולצות הבנק... שהן ממש פרסומות מהלכות בקמפיין אנושי.
    ומה לגבי יתר הימים?
    מעשה טוב? כמו נגיד, לגרום לעובדים להצליח לחיות? לקלוט אותם אחרי מיליון שנה? ועוד ועוד...
    העיקר שמתחיל בתוכנו.

    השבמחק
  5. מחזקת את ידייך ויפה שבחרת לקרוא ולהוציא את המסר הכואב הזה החוצה.
    מזדהה עם כל מילה. גם אני בת 41 ועדיין נעזרת באמי שגם היא קורסת תחת חברה נצלנית שמרויחה על חשבונה.
    תודה לך על השיתןף

    השבמחק