יום שלישי, 9 בנובמבר 2010

מינויים פוליטיים - לא מה שחשבתם

אני לא אוהב את צחי הנגבי. מעולם לא אהבתי אותו, וספק אם משהו שהוא יגיד או יעשה יגרום לי לשנות את העובדה הזאת.


גם כשהייתי צריך לדבר איתו, במסגרת העבודה, כשדיבר בקול השקט וכששוחחנו על כדורגל (גם שם, אגב, פעורה בינינו תהום כשהוא מכביסט ואני אדום) לא הצלחתי למחוק ממוחי את המחשבה שמדובר באיש שהיה נוסע בקמפוס גבעת רם עם אופניים ומכה ערבים עם שרשרת ברזל תוך כדי נסיעה. לכאורה, כמובן. זה מעולם לא הוכח.


אני באמת באמת לא אוהב אותו.


אבל היום, כשבית המשפט קבע שיש קלון במעשיו, קשה לי שלא לחוש שנעשה לו עוול. הזוי ככל שזה לא יהיה עבורי - אני אשכרה בעדו.


צריך קודם כל להזכיר לכולנו שהנגבי הורשע במתן עדות שקר בעניין המינויים הפוליטיים. כן, זה לא בסדר לשקר בחקירה רשמית, וכן - ראוי להטיל קלון על איש ציבור שעובר את העבירה הזאת. אבל מה שמפריע הוא הנסיבות שהביאו את הנגבי לחקירה מלכתחילה. פה הבעיה.


בשנת 2002, לפני הפריימריז המפורסמים במרכז הליכוד פרסם הנגבי, או מי מטעמו, מודעה (מדובר היה באותה מערכת פריימריז שנתנה לעולם את פרשת בלומנטל, ושתרמה לעם ישראל כל מיני ח"כים שייזכרו לדיראון עולם כמו יחיאל חזן ומיכאל גורלובסקי המצביעים הכפולים - זו באמת הייתה אחת הרשימות המחרידות שמפלגה כלשהי הציבה אי פעם לבחירה, ואך טבעי שהרשימה הזאת זכתה ל - 38 מנדטים. הציבור, כידוע, מאוד מתעמק בח"כים שברשימה שהוא בוחר...). במודעה פורסמו שמותיהם של כמה עשרות עסקני ליכוד להן סידר השר הנגבי תפקיד כזה או אחר במשרד שלו.


הארץ רעשה וגעשה. איך יכול להיות שעושים מינויים פוליטיים?! איזה מין דבר זה?! מה פתאום?! מושחתים, קראו כולם, נמאסתם!


נפתחה חקירה, ובעקבותיה הוציא מני מזוז, היועץ המשפטי דאז, הנחיה ולפיה אסורים מינויים פוליטיים כמעט באופן מוחלט אלא אם החליטה ועדה מיוחדת שהמועמד לתפקיד היה מתקבל גם לולא הקשר הפוליטי לשר, ורק אם יש לו סגולות מיוחדות המאפשרות לו להתגבר על ה"נכות" שבקרבה לפוליטיקאי שרוצה למנות אותו.


הנגבי שיקר, כאמור, בחקירתו - והועמד לדין הן על המינויים והן על השקר. בנושא השקר הורשע, והבוקר הוטל עליו קלון. בנושא המינויים נקבע שהוא זכאי. 


מדוע זיכו אותו למרות שביצע מינויים פוליטיים? משום שבית המשפט הבין שלא ניתן לשנות את הכללים ואז לשפוט אנשים רטרואקטיבית על עבירות שכלל לא הוגדרו כעבירה בזמן שבוצעו (והרי ההנחיה של מני מזוז הייתה אחרי ובעקבות החקירה של הנגבי).


העמדתו של הנגבי לדין על המינויים גבלה בשערוריה. דמיינו לעצמכם - זה כאילו תיסעו 50 בעיר, ואז יחליטו שמעתה מגבלת המהירות היא 30 קמ"ש - אבל כל מי שנסע עד עכשיו 50 קמ"ש יישפט בבית הדין לתעבורה ויהיה מועמד לקבל 4 נקודות ברישיון כי עבר את המהירות המותרת טרם כניסת התקנה לתוקפה.


אוקי. אז למדנו. מעתה אסור לעשות מינויים פוליטיים. אבל - למה בעצם?


הנה משפט שעומד בניגוד לבון טון התקשורתי ובניגוד לשיח הנפוץ בארצנו הקטנטונת:


מינויים פוליטיים הם דבר טוב, חשוב, מועיל ורצוי.


כן כן.


ואין פה ציניות.


בכל העולם, ובמיוחד בדמוקרטיה שאנחנו כל כך מתקנאים בה, ארצות הברית של אמריקה, ישנם מינויים פוליטיים בסיטונות. עם כל ממשל שנבחר, גם כשמדובר בממשל חדש שהחליף ממשל מאותה המפלגה (למשל: בוש שהחליף את רייגן), כל הפקידות הבכירה והבינונית מתחלפת. למעשה, חלק ניכר מתושבי העיר וושינגטון מתחלפים מדי 4-8 שנים. 


הרעיון הוא פשוט אך הגיוני - הממשלה נבחרה כדי לפעול. כדי לעשות דברים. כדי שהשר יוכל לממש את המדיניות של הממשלה שלו, הוא צריך שבכירי המשרד שלו (לא רק המנכ"ל - גם ראשי האגפים, ואחראי האזורים וכו') יהיו אנשים שחולקים איתו את אותו החזון ואותה האידיאולוגיה. אנשים שמחויבים למצע שהוא נבחר לממש. לכן מחליפים את כל אנשי הממשל הישן, זה שהוחלף, באנשים חדשים. זה אמנם יוצר כמה חודשים שבהם משלמים שכר לימוד על חשבון משלם המסים (עד שהחדשים לומדים את התפקיד, מתמקצעים בו וכו') אבל השר יידע מעתה שכל הוראה שייתן תיושם ותבוצע בידי אנשים שרוצים בהצלחתו ובהצלחת האידיאולוגיה בשמה נבחר לתפקידו.


מה פתאום, תענו לי. זה נורא מה שאתה אומר. הרי פקידים אמורים לבצע בכל מקרה את מה שהשר אומר - ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בפקידות מקצועית, נטולת אג'נדה פוליטית. כזאת שנבחרה על פי כישוריה ומחויבת למשרד - לא אישית לשר.


אז זהו, שלא.


כשאנחנו, האזרחים, הולכים לבחירות, אנחנו שואפים לשינוי כזה או אחר. אנחנו רוצים שהנבחרים יישמו את מה שהבטיחו לנו. אלו שהצביעו בעד המפלגות שמרכיבות את הקואליציה - המפלגות שניצחו בבחירות - רוצים לראות תוצאות. הם טרחו והצביעו ותמכו בעמדות מסוימות, והם רוצים לראות אותן באות מן הכוח אל הפועל. הם רוצים עשיה.


קחו לדוגמה את גדעון סער, שר החינוך. הוא רוצה ליישם תוכנית לימודים שנותנת דגש על "ערכים לאומיים" שאפשר להסכים איתה, ואפשר שלא - אבל הוא השר, והוא זוכה לתמיכת הממשלה ותמיכת הכנסת, ועל כן זו זכותו. המפלגה שלו נבחרה לכנסת ולהנהגת המדינה בין השאר בגלל דברים כאלה. 


לא בטוח שגדעון סער יצליח להטמיע את התכנים שרצה בתוכנית הלימודים. בואו נגיד שהמפקח הפדגוגי על בתי הספר באזור פלוני הוא איש בל"ד, והוא מתנגד לתוכנית של סער. מישהו מאמין שהוא "ידחוף קדימה" את התוכנית? שהוא ישכב על הגדר כדי שמדיניות השר שלו תיושם? שהוא יעשה הכל כולל הכל כדי להביא למיצוי הטמעת המסר לו הוא מתנגד?


בוודאי שלא. אותו מפקח ייצא ידי חובתו בפיקוח על הטמעת המסרים כדי לא להיות מפוטר, ולא יותר מזה. מה יוצא מזה? העם לא קיבל את רצונו לחינוך לאותם "ערכים לאומיים", רצון שהביע בקלפי - ולא כי השר לא טוב או לא רוצה, אלא כי אין לו שום דרך להזיז את הפקידות הבכירה בדרגי העשייה ולמנות תחתיה פקידות שמחויבת למסר אותו הוא נושא.


נו חיים, בחייך, יגידו לי. אז מה, כדי לקבל משרה ממשלתית בכירה צריך להיות חבר מפלגה? איזה מין דבר זה? חוזרים לימי מפא"י בהם מי שאין לו פנקס חבר בצבע הנכון לא מתקבל?! וחוץ מזה - מה עושים אחרי שהשר מתחלף? אם יבוא שר חינוך מבל"ד, אז הוא ייתקע עם הפקידות הימנית שהביא גדעון סער?


הסירו דאגה מלבכם. העובדה שיש לשר סמכות למנות לא אומרת שהוא חייב למנות דווקא משיקולים פוליטיים. הוא יוכל למנות אנשים מטעמים מקצועיים, פוליטיים, חבריים - כל סיבה שנראית לו, ובלבד שיעמדו בתנאי סף מינימליים מסוימים שייקבעו (למשל - לא סביר שמי שיהיה מפקח במשרד החינוך לא יהיה בעל בגרות, או שמי שממנים לתפקיד שגריר לא יידע שפה זרה. דברים ברמה הזאת). יחד עם זאת, כל ממונה פוליטי שכזה צריך לדעת שכמו בוושינגטון - כשהשר שמינה אותו הולך, הוא עוזב איתו את תפקידו אלא אם השר החדש מחליט למנות אותו מחדש, וחוזר חלילה. 


מה אנחנו משיגים בכך? כל כמה שנים יש שידוד מערכות במגזר הציבורי. מגיע דם חדש, טרי, פעלתן. השינוי או רצון לשימור המצב שהציבור מביע בבחירות בא לידי ביטוי - באופן מיידי -  בביצועי משרדי הממשלה השונים. ועוד דבר - יותר אנשים יהיו מעורבים בפוליטיקה. מי שירצה להתמנות לתפקיד ממשלתי בכיר יעשה זאת דרך מעורבות במפלגות, ומכאן גם ביצור חזק יותר של הדמוקרטיה השברירית שלנו. מפלגות חיות ובועטות ועתירות פעילים הן אחד התנאים ההכרחיים לקיומו של המשטר הזה.


אז יסלחו לי כל אנשי הבון טון, וכל הטהרנים למיניהם בעולם המשפט שלנו ובתקשורת הישראלית, וכל נופחי הנפיחות מהתנועה לאיכות השלטון (אגב-  מישהו שאל את עצמו פעם מאיפה יש להם כסף? סתם נקודה למחשבה) - מינויים פוליטיים זה דבר לא רע בכלל.


כשתבוטל אותה הוראה אומללה שאוסרת על מינויים, אולי נראה כאן ממשלה יעילה יותר. טובה יותר. לא מסורסת. כזאת שאשכרה עושה, ולא רק מדברת על לעשות.


ולגבי הנגבי - כמו שאמרתי, אין ספק שהגיע לו להיות מורשע עם קלון על שקר בחקירה רשמית. אבל אלמלא אותה טהרנות טיפשית שסבורה שמינויים פוליטיים זו הסכנה הכי גדולה לצדק ולאמת, החקירה לא הייתה נפתחת והוא לא היה משקר (כן, השקר היה בחירה שלו - אבל אתם מבינים למה אני מתכוון).


ואם יש מישהו שתוהה - לא, אני לא חבר באף מפלגה. יותר מזה. אין היום אף מפלגה שמאמינה במה שאני מאמין, שיש סיכוי שתעלה לשלטון לעמדה בה תוכל למנות מישהו, כולל אותי, לפחות בעשור הקרוב.


זה עצוב, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.







6 תגובות:

  1. אם המינוי ראוי אין צורך לכנות אותו מינוי פוליטי, גם אם האדם הוא חבר מפלגה של השר.
    הכוונה במינויים פוליטיים - היא כמובן למינויים לא ראויים שה"כשרון" היחיד של אותו אדם לתפקיד הוא היותו חבר המפלגה

    השבמחק
  2. אבל נעה - את שוכחת שבעולמנו הטהרני (מלשון טהרה, כמובן. לא האחמדינג'אדי...) מינוי ישירות ע"י השר נחשב מוקצה מחמת מיאוס. כזה שאוטומטית נחשב כ"חלוקת ג'ובים" או "שחיתות". הרי זה בדיוק מה שהמסמך של מני מזוז בא למנוע - שלא יווצר מצב בו חלילה וחס ימנה השר אנשים שנוח לו לעבוד איתם, בלי לבצע את קודש הקודשים של הדמוקרטיה - המכרז - זה שבלעדיו לעולם לא נצליח להשיג את מטרת העל: סירוסה המוחלט של המשילות. ברצינות - מי שמונע משרים למנות אנשים פוגע בדמוקרטיה. ואם המינויים דפוקים? חזקה על העם שלא יצביע לשרים האלה שוב, ואם כן אז זב"שו.

    השבמחק
  3. בהחלט ראוי ששר ימנה לתפקידים מסוימים אנשים ברוח השקפת עולמו. אבל מה בין השקפת עולמו של הנגבי למינוי פקח של המשרד לאיכות הסביבה? איך בדיוק אמור הפקח לממש את הגותו של השר בעת שהוא תופס אדם משליך פסולת או נוהג בחוף הים? האם גם לפי אותו רציונל השר הבא יכול לפטר את הפקח ולהביא פקח מטעמו? זה הרי לא הגיוני, זה פוגע בתפקוד המשרד, זה פוגע בעובדים, זה פוגע בסיכויי אנשים מן השורה להשתלב במגזר הציבורי, ובניגוד למיתוס הרווח, זה גם לא קיים בארצות הברית.

    השבמחק
  4. חיים, הכינוי 'טהרנים' שייך לפאשיסטים
    אתה לא חייב לאמץ אותו ובעיקר לא בהקשר הזה.
    ואכן 'הקלונגבי' הוא הקלון של כל השיטה הפוליטית שלנו בה קבלני קולות מכתיבים מדיוניות.
    הנגבי שגה פעמיים, כשמינה וכששיקר אח"כ בקשר למינויים.
    מינויי הנגבי היו רק פוליטיים ולא לפי הכללים.
    לפחות עלינו להודות לו שבעקבות מעשהו הנושא ברור כעת יותר ולא ימונו אנשים שאינם עומדים בכללים שנקבעו.

    השבמחק
  5. חברים יש מצבים בחיים שצריך להגיד את האמת ולהעמיד את עצמנו במקום אותו שר ,ח"כ ולחשוב האם אנו הינו עוזרים למשפחה שלנו וכמה? כששופטים אדם צריך לחשוב גם על התרומה הקטנה שצחי תרם למדינה שאותו שר ביצע לאורך השנים בימים קלים ובימים קשים תרם למדינה ולא מעט. האים בבית המשפט יש תמיד צדק? והאים אין קשרים בדרגים הבכירים ביותר כולל בצבא , בבתי המשפט בחברות ובמכללות... הבן של והבת של שופט מסויים נבחר לתפקיד בגלל שהוא...
    ולא רק בגלל הכישורים כי יש המון כאלה הנוסחה להצלחה זה קשרים וכישורים שלרוב הם מצלחים כאשר הם מגעים ביחד .רק קשרים לא ישרדו לאורח זמן למרות בקשת השר ולא משנה מי הוא לצערי תמיד יש אפשרות לטעות וללמוד מכך.
    לסיכום ניתן להרשיע כל אזרח במדינה השאלה רק מתי הוא מסומן ומתי ההוראה לחקור מגיעה ,המשימה מצריכה זמן וכסף (אל דאגה הכסף זה על חשבונינו והזמן יש בשפע גם למקבלי ההחלטות למשטרה וגם לבתי המשפט )צחי עשה דברים שאני לא מסכים איתם אבל לזרוק אות מהכנסת זה לעצום עיניים על כל המתרחש במדינה ולתפוס את הש.ג בזה אנחנו טובים לילה טוב ישראל

    השבמחק
  6. חיים היקר, לצערי אני חולקת עליך. ראשית, מינויים פוליטיים לא היו מותרים לפני פרסום ההנחיות של מני מזוז בעניין. הדבר היה אסור גם קודם, אך תמיד העלימו עין, בג"צ התחמק מהכרעה תוך שימוש בכל מיני דוקטרינות משפטיות חוקתיות ובאופן כללי היה מדובר ב"שטח אפור". הנגבי ידע היטב שמה שהוא עושה אינו ראוי, והתירוץ היה שכולם נוהגים כך. הוא לא הורשע בעניין, כיוון שעדיין יש מרחק בין מעשה פלילי העולה כדי הרשעה בעבירה של הפרת אמונים, לבין מעשה "שאינו ראוי" או כיוצא באלה הגדרות.
    שנית, המינויים שהנגבי ביצע לא היו מיועדים ליישום מדיניות כלשהי שאותה הוא מקדם ומייצג. זה היה סתם "סדר לי" ו"אסדר לך" (או לאחיין שלך) בצורתם הפשוטה ביותר האפשרית. כך שכל הטיעון שלך לגבי יעילות המנגנון ויישום המדיניות, לצערי, לא מחזיקה מים.

    השבמחק