יום שבת, 26 בפברואר 2011

נקמת חירותו של ילד קטן עוד לא ברא השטן

בואו נתחיל מהצהרה כללית:


גם אם זה מוציא אותי איזה סוג של גזען חשוך - אני לא בעד זה שיתנו לכל דיכפין להיכנס לארץ. אני גם בעד גירוש של כל מיני אנשים שנמצאים בארץ שלא כחוק. אני באמת חושב שבסופו של דבר, ישראל היא המדינה של הישראלים ולא צריכה להיות מדינה קולטת הגירה שאינה תואמת את חוק השבות.


כן, חברות וחברים, אני חושב שישראל צריכה לקלוט, באופן בלעדי כמעט, יהודים - ולא אחרים.


ואחרי שכתבתי את המשפטים האלה שבטח יקוממו עליי לא מעט מהחברים שהם בין האהובים עליי ביותר, זה לא משנה את הנחת היסוד שלי שאומרת שאם המדינה לא טיפלה בעניין העובדים הזרים, יש לה אחריות על מעשיה וחוסר מעשיה, בדגש על הטיפול והדאגה לילדים שנולדו פה ו/או כאלו שהוברחו לפה עם הוריהם.


זה בעיקר לא משנה כהוא זה את תחושת הקבס והזעזוע שאוחזת בי כשאני קורא שהמדינה שלי הקימה מתקן כליאה לילדים שכל פשעם היא העובדה שהוריהם הביאו אותם לפה.


כששתי הבנות שלי ישנות במיטה שלהן בלילה ויודעות שהן במקום הכי בטוח בעולם, יש ילדים שיתכן והם אפילו בני גילן שישנים בכלא בלי שעברו שום עבירה. בלי שגנבו. בלי שרצחו. בלי שאנסו. בלי שתקפו. אפילו בלי שסתם דיברו לא יפה למישהו.


הם בכלא רק כי הם זרים.


דמיינו לעצמכם את הילד או הילדה שלכם, את האחיין או האחיינית, את הבן או הבת של השכנים. מישהו שאתם מחבבים.


עכשיו תארו לכם שמישהו היה בא, ולוקח את הילד או הילדה האלו סתם כך, באמצע המשחק, ומעביר אותם לבית הסוהר. כן, תדמיינו לרגע את אותו ילד חמוד עם טרקטור שמשחק לכם מתחת לבניין נלקח לכלא. את הילדה המתוקה עם הקוקיות נשלחת למאסר.


כשאני חושב על אופציה שמישהו ייגע במיכל או יערה, לא כל שכן ישים אותן בכלא אני מסוגל לרצוח. לרצוח אפילו את מי שיעז לשים עליהן יד.


והנה, המדינה שלי עושה את זה.


המדינה שלי עוצרת ילדים קטנים כי אין להם מעמד. כי המדינה שלי העדיפה במשך 20 שנה להעשיר את סוחרי העבדים שנקראים בעלי חברות קבלן לייבוא עובדים זרים, והעדיפה לא להשקיע משאבים באכיפת החוקים שהיא עצמה המציאה - ועכשיו במקום להתמודד עם הבעיה שנוצרה, היא זורקת את התוצאות לכלא.


המדינה שלי זורקת ילדים לכלא.


המדינה שלי מכניסה ילדים קטנים לתאים נעולים.


המדינה שלי?


לא לא, זאת לא המדינה שלי. זה לא יכול להיות.


ובכל זאת - הלילה הזה, חברות וחברים, ישנים ילדים קטנים בכלא.


הם לא רצחו אף אחד, הם לא אנסו, הם לא תקפו, הם לא גנבו, הם לא סרסרו, הם לא סחרו בסמים.


הם לא עשו כלום.


הם פשוט זרים. אז הם בכלא.


הלכתי עכשיו להציץ בחדר של הבנות. הן ארוזות טוב טוב בתוך שמיכות הפוך שלהן, בחדר שלהן, עם כל הצעצועים והבובות והמשחקים. הן יודעות מה שכל ילד בעולם ראוי שיידע: שהן במקום הכי בטוח בעולם. שהעולם הוא מקום טוב שקורים בו רק דברים טובים. הן לא מכירות מושג כמו בית סוהר או סורגים. כך גם אמור להיות.


והלילה יש ילדים בגילן שישנים בכלא.


ילדים שלא עשו כלום, ומכירים את הסורגים, ואת בית הסוהר, ואת הסוהרים החמושים, ואת הגבלת החופש, ומכירים כבר בעובדה שהם שונים. שלא כל בני האדם שווים. שהעולם הוא מקום רע ואכזרי.


לא יודע מה אתכם, אבל ממני זה לגמרי מונע להירדם.


לא, אני אומר לעצמי שוב ובודק עוד פעם את כל אתרי האינטרנט. אולי נפלה טעות? הרי זה לא יכול להיות!


זאת בטוח לא המדינה שלי שעושה דברים כאלה!


אז זהו. שכן.


זה כתם על החברה הישראלית.


זה כתם על כל אחד מאיתנו.


ילדים קטנים בכלא בלי שיעברו אף עבירה.


לא מבין איך אפשר להירדם.


לא מבין איך אלי ישי וביבי נתניהו ישנים הלילה.


נקמת חירותו של ילד קטן עוד לא ברא השטן.

2 comments:

  1. כתם גדול
    אני יחד אתך בלהפיל את חומות הכלא הזה

    השבמחק
  2. בהתנתקות הכניסו ילדות בנות 14 לכלא ל9 חודשים,
    כי הם "איימו לרצוח את ראש הממשלה שרון".
    ההגיון במעשה ההוא היה להטיל אימה יתירה במקום שאין שום איום ממשי על חייו של שרון.
    אם קצין מהולל כמו שרון , שצלח את תעלת סואץ , וניצח במלחמות רבות , את מדינות ערב , מפחידות 3 ילדות בנות 14, אזי באמת השתגענו.

    יש הרבה מאוד מקרים דומים של כליאה ללא שום אישום , וללא איום שנשקף מאותם אנשים , של ילדים ,
    אך בגלל שהם יהודים , מתנחלים , או סתם לא שייכים לקרנות של רחל ליאל NIF , הם אינם מענינים ,
    פעילי זכויות אדם צבועים .

    השבמחק