יום שלישי, 25 במאי 2010

פאשיזם כלכלי - למה אין לי סיכוי לקנות דירה

ביבי מציל את הכלכלה.


ביבי הוא גאון כלכלי. 


בזכות ביבי ישראל התקבלה ל- OECD.


כמה פעמים שמעתם את השטויות האלה?! בעצם, בואו נגיד שזו אמת צרופה - למי לעזאזל אכפת?!


מה אכפת לי שהכלכלה הישראלית צומחת, שהבורסה עולה, שה- OECD קיבל אותנו ושבנק ישראל מקבל ח"ח מהבנק העולמי על המדיניות הפיסיקאלית המקרו כלכלית של המדינה?! לא אכפת לי! לא רק שזה לא אכפת לי, זה אפילו מעצבן אותי. זה מרתיח אותי. זה מטריף אותי!!!


כי מה מזה מגיע אלינו, לאזרחים? נמאס לי מהדמגוגיה האווילית ולפיה "כולנו מושקעים בבורסה כי קרן הפנסיה שלנו שם". מעבר לשערוריה שביבי ודומיו הכריחו (!) את קרנות הפנסיה להיות מושקעות בבורסה, אני חייב לומר שזה מעניין לי את האתם-יודעים-מה. אני אהיה בפנסיה בעוד 45 שנה, וזה רק בהנחה שאחיה עד אז. גם הקבלה שלנו ל - OECD שהיא "תעודת כבוד לישראל" מעניינת לי את אותו איבר בדיוק.


מה זה נותן לי? לי???? לזה שמשלם מיסים, ועושה מילואים, ותורם למדינה, וגדל בארץ ולמד בה והקים בה משפחה, ולא רואה את עתידו בשום ארץ אחרת?


אנחנו מרוויחים קצת יותר מהממוצע במשק, רחל ואני. אנחנו מחפשים דירה. לא משהו מפואר. 3-4 חדרים בגודל סביר. שיהיה לנו משהו שנוכל לקרוא לו "שלנו". ואנחנו גם מסכימים להתפשר. באמת. לא חייבים בגוש דן או בירושלים. נסענו עד חיפה בצפון ואשקלון בדרום כדי לראות דירות, ואנחנו מסכימים לנסוע גם לחורים כמו יקנעם או גדרה. רק שיהיה לנו נכס משלנו. עשינו חשבון שאם נמצא דירה טובה, שווה לנו לקנות כי נוכל לעמוד בהחזרים של כמה אלפים בחודש (כמו השכירות שאנחנו משלמים ואפילו קצת יותר) ולחיות כמו בני אדם.


הנה הבשורה: אין חיה כזאת. פשוט אין. מדינת ישראל פשוט לא עושה כלום - כלום! - כדי שתהיה פה בנייה של דיור שהוא בר השגה. תסתכלו על העיתון. חוץ מהתנחלויות (וזה מבחינתי אפילו לא עולה הדעת!) לא תמצאו דירת 4 חדרים במיליון ש"ח פלוס-מינוס. הכוונה היא לא רק למחיר הנקוב. הכוונה היא לעלות הכוללת (הרי צריך להשקיע בכל בית, במיוחד בית חדש, כמעט 100,000 ש"ח רק כדי שאפשר יהיה להיכנס אליו). פשוט אין דבר כזה.


אבא ואמא שלי עלו ארצה בשנת 1963 מרומניה והלכו עם המשפחות שלהם לדימונה, שם הם הכירו. הם התחתנו ביום השני של מלחמת יום כיפור. לא באו הרבה אורחים כי הייתה האפלה והחתונה הייתה במקלט של בית החייל. בשנת 1974 אמא שלי הייתה ילדה בת 23 שהשתחררה מקבע כי נכנסה להריון עם אחותי הגדולה, ואבא שלי היה סטודנט עני בן 27 שעבד כשוטף כלים במסעדה כדי לממן את התואר. הסבים והסבתות שלי משני הצדדים עבדו כפועלי ייצור בכיתן דימונה. על עזרה מההורים לא היה על מה לדבר. ובכל זאת - הם קנו דירת שלושה חדרים בראשון לציון בבנייה לזוגות צעירים.


36 שנה עברו מאז. אני מרוויח הרבה הרבה יותר ממה שאבא שלי הרוויח אז בערכים אבסולוטיים כמו גם יחסיים. אשתי מרוויחה הרבה הרבה יותר ממה שאמא שלי הרוויחה אז. שנינו בני 32. משכילים יותר. צברים. עובדים. מרוויחים. ההורים שלנו הם עשירים מופלגים לעומת ההורים של ההורים שלי. ובכל זאת - אין לי שום סיכוי לקנות דירה בעתיד הנראה לעין. אפילו לא סיכוי תיאורטי.


ועכשיו באו והחליטו שמשכנתא אפשר יהיה לקחת עד 60% מערך הדירה, כדי שלא תהיה בועת נדל"ן. שוב: משכנתא אפשר יהיה לקחת עד 60% מערך הדירה.


הנה שאלה לאוראקל הכלכלי, אשף המקרו כלכלה והגאון הפיננסי ביבי נתניהו: מאיפה אני אמור להביא ארבע מאות אלף שקלים חדשים?! מאיפה?! לא לתת לילדות לאכול? לא לשלוח אותן לגן? לעבוד ב- 2 משרות במשך כמה שנים ולא להוציא אגורה מההכנסות שלי על כלום? מאיפה?!?!


קיבינימאט - אולי שווה לי להיות עני, ולהיות זכאי לדירת עמידר! הרי אנחנו במצב הכי גרוע במשק. אנחנו לא עשירים מספיק כדי לקנות דירה להשקעה, ולא עניים מספיק כדי שהממשלה תצטרך לסייע לנו, על פי הקריטריונים שלה. אנחנו הכי דפוקים. מכל הצדדים. מספיק עשירים לשלם את כל המיסים (מילואים, מס הכנסה, גנים לילדות, ארנונה - you name it), אבל מספיק עניים כדי שלא נוכל לעשות כלום - כלום! - כדי לצבור נכסים משלנו.


רוצים נתון OECD מהסוג שביבי אוהב? הנה: עד שנת 90, 87% מהנכסים בארץ היו בידיים פרטיות. השאר היו שכירות או עמידרים לסוגיהם (השכרה ממשלתית למעוטי יכולת). מאז יש ירידה של 25% בבעלות על נכסים. היום קצת יותר משני שליש מהנכסים בארץ הם בידיים פרטיות (72%) וזה הולך ויורד מדי שנה. מה זה אומר? שהפכנו למדינה של שוכרי דירות. כמו ארה"ב, האהובה כל כך על הקפיטליסטים. זאת שכל אידיוט בארץ רוצה להידמות לה כי הוא לא מבין שרוב תושביה הם אנשים אומללים ודלפונים שרק "מתגלגלים" בחיים ולא מגיעים לשום מקום. 


אבל מה? מורידים מיסים.


מי משלם מיסים? נכון, אלו שיש להם הכנסה. מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי - אתה מרוויח יותר, אתה משלם מיסים. אז אם מורידים מיסים מי מרוויח בעיקר? העשירים, כמובן. ההגיון הכלכלי הסוציאל דמוקרטי אומר את ההיפך. תן הטבות לאלו שלמטה. אלו שבאמת רוצים לצרוך - הם לא מתלבטים בין LCD של 40 אינץ' לפלזמה בגודל דומה. הם מתלבטים אם לקנות עוד זוג נעליים או עוד שמלה. הם אלו שבאמת רוצים לבצע מוביליות חברתית. הם אלו שרוצים לרכוש דירה כדי לגור בה, ולא כדי להגדיל הכנסה באמצעות השכרה. פנה להם כסף באמצעות הטבה ממשלתית, והנה לך משק צומח.


אילו הטבות אפשר לתת? המדינה לא צריכה להשקיע כסף. היא רק צריכה להרוויח קצת פחות.


הנה דוגמא - אם המדינה תוריד דרמטית את המיסוי על דירה ראשונה שאדם קונה, היא תהפוך את הדיור למוזל. עוד דוגמא? המדינה יכולה לחייב כל יזם שאחוז מסויים מהפרוייקט שלו יעלה סכום קבוע מראש ובר השגה, ולשפות את הקבלן בהנחה מסויימת על מה שישלם על הפרוייקט. עוד אחת? הנה - המדינה יכולה לערוב למשכנתאות לזוגות צעירים. ברור שפה ושם זה יעלה לה כסף. הרי יש רמאים, ויש כאלו שפשוט לא מצליח להם והם נופלים כלכלית. אז מה? ברוב המקרים, הרי אנשים יעמדו בהחזר הכספי. הם יקנו בית. יהיה להם נכס. הכלכלה - המדינה - תתעשר.


אבל זה לא יקרה. מדינת ישראל חושבת כמו מדינה פאשיסטית - היא מעל הכל. מעל האזרח. האזרח אמור לשרת אותה, וזו מערכת יחסים חד כיוונית. ובכלל - הרי חוקים סוציאליים זה דבר אנאכרוניסטי. זה של שמאלנים חשוכים, ולא של העולם הכמו-אמריקני הנאור של ביבי, שטייניץ ועוזריהם.


אני לא חושב שאי פעם כתבתי פוסט בשפה בוטה כל כך. אני מכבד יותר מדי את שני האנשים וחצי שטורחים לקרוא את ההגיגים שלי, אבל יש גבול.


אני באמת מתנצל, אבל פשוט יש גבול.


שייקחו את ה- OECD שלהם, ואת הצמיחה, ואת הבורסה, ואת המדיניות הפיסיקאלית וידחפו אותם.


עמוק.


המקרו כלכלה עוזרת לי לקנות בית? לא. ה- OECD מצמצם לי את האוברדרפט? לא. המדיניות הפיסיקאלית המהממת אומרת שהגנים של הבנות יפסיקו לעלות אלפי שקלים? לא.


אז תסתמו את הפה ותפסיקו להתבשם מה"הישגים" שלכם!


בבוקר אני אספר לרחל על התקנה החדשה של המשכנתא. זה יישבור אותה. היא מתה שנקנה כבר. אולי היא תשתכנע שהגיע הזמן שנשקיע את הכסף המעט שלנו בהגרלות של מפעל הפיס. אני לא רואה שום דרך אחרת שנגיע לדירה משלנו. 


אם לצטט את "מה קשור": כוס אוממו, המדינה הזאת.

2 comments:

  1. כל כך אמיתי!
    עצוב כמה שזה מיצג.

    השבמחק
  2. סוף סוף מישהו אומר את האמת בפרצוף. חבל שזה כל כך מדויק ועצוב.

    השבמחק