Accountability.
חפשו למילה הזאת מקבילה בשפה העברית.
אתן לכם רמז: אין. וגם אין סיבה שתהיה.
אקאונטביליטי באנגלית משמעותה לתת דין וחשבון לזה ששלח אותך לעשות משהו. לקחת אחריות לתוצאות מעשיך. להיות זה שעונה בסוף ומדווח מה הצליח, מה לא, למה זה קרה, ולשאת בתוצאות הפעולה.
בעברית אין למושג הזה מילה אחת מקבילה כי בארצנו הקטנטונת, אקאונטביליטי זה דבר שהוא לא רלבנטי. לא מעניין.
לפני קצת יותר משבועיים נשרפו 44 בני אדם חיים בהר הכרמל. האחרון שבהם נפטר אתמול מפצעיו אחרי מאבק שלו ושל הרופאים. מישהו מאיתנו זוכר את זה? יש עדיין בינינו כאלו שלא קשורים למשפחות הנספים שעדיין מתעוררים בבוקר וחושבים על מותם המבעית של אזרחים, כבאים, שוטרים וסוהרים? מישהו מתעורר בבוקר ושואל את עצמו איך יכול להיות שבאירוע שהיו בו הרבה יותר הרוגים מאשר בקרב ההוא, ביום האחרון למלחמת לבנון השנייה בסלוקי ופחות הרוגים מאשר בקרב על גבעת התחמושת בששת הימים אין אף אחד שלוקח אחריות?
בוודאי שלא. הרי אנחנו מוטרדים מההדחות מהאח הגדול. בערוץ 10 יעלה בקרוב שעשועון חדש. הערב עסקו כל המהדורות בזהות המפכ"ל החדש ובהארכת מימון האברכים.
זוכרים, לפני שבועיים? כשהיה ויכוח לרגע האם לחכות לוועדת חקירה ממלכתית או לדרוש מאלי ישי להתפטר לאלתר? זוכרים שהיה רגע שבו הרגשנו שאוטוטו נגיע לרגע מכונן בדמוקרטיה הישראלית שבו מישהו אשכרה אומר "נכשלתי, אני הולך הביתה"?
אתם בטח זוכרים כמה ברור זה נראה לכולנו. אתם בטח זוכרים את המערכון שארץ נהדרת עשו על השרפה, המערכון שבו אלי ישי כאילו מסייר בשאריות העשנות של הכרמל ומשתין על העצים כדי לתרום את חלקו לכיבוי. לא זוכרים?
אז זהו, ששום דבר לא השתנה מאז. חוץ מהעובדה שעוד שניים, כבאי וסוהר, נכנעו לפצעים האנושים שלהם, באמת לא השתנה דבר.
אלי ישי הוא עדיין שר הפנים.
לפני שבועיים, במוצ"ש, הלכתי להפגין עם עוד כמה עשרות מול הבית שלו בהפגנה שהתארגנה דרך הטוויטר בדרישה שיתפטר. זה לא לקח יותר מ- 10 דקות, והמשטרה הגיעה לפנות אותנו. מסתבר שהפרענו לו. הפרענו גם לשכנים, והם התלוננו למשטרה ולכן מפנים אותנו - זה מה שהסבירו לנו. בנסיעה חזרה הביתה, לצד החילוני של ירושלים, לא יכולתי שלא להבחין בשלטים שהודבקו בכל פינה בשכונת הר נוף, שכונתו של ישי: "אלי ישי, אנחנו איתך! לך בכוחך זה!" כתבו שם.
אז אלי ישי הולך בכוחו זה. בשבוע שעבר הוא עסק בגיור הצבאי. זה העסיק אותו לא פחות מארבעה ימים - מיום ראשון עד רביעי, ואז עוד הקדיש לזה ישיבה ביום חמישי בצהריים עם מועצת חכמי התורה. היום הוא עסק בעניין המימון לאברכים, ומחר הוא יפתח בקמפיין (יחד עם אריאל אטיאס, חברו למפלגה) למען דיור מוזל בפריפריה. לא, זה לא כי אכפת לו מהפריפריה או מאלו שאינם יכולים לקנות דירה - זה כי הוא רוצה לתקוע לביבי, על זה שלא טרפד את חוק הגיור משבוע שעבר. שום דבר, אגב, לא נעשה בשבועיים האחרונים בעניין מצב הכבאות. כלום. זה בכלל לא על הרדאר של שר הפנים.
מישהו זוכר את המילה שרפה? מישהו מריח עשן? מישהו מזהה דיבור על ועדה כלשהי? לקיחת אחריות כלשהי?
ביבי נתניהו אמר שכשהאש בוערת זה ממש לא הזמן לעסוק ביום אבל לאומי או בחיפוש אשמים. האש כבתה לפני שבועיים פחות יום. יום אבל לאומי? איתור האשמים? ועדת בדיקה ממשלתית? ועדת חקירה ממלכתית? סתם איזה דו"ח סיכום? משהו?
לא. ממש לא. דפדפנו הלאה. דפדפו אותנו הלאה.
היה דו"ח המבקר שכולם כרכרו סביבו. ברק, נתניהו, שטרית, ישי ושטייניץ - כל מי שהופיעו כאחראים בצורה כזו או אחרת האשימו זה את זה. כולם אשמים, זה היה הבון טון. וכשכולם אשמים, הרי אף אחד לא אשם. היה לי סמל בטירונות. סרג'ו. עולה חדש. גר במעלות. דיבר עברית רצוצה של עולה חדש מארגנטינה, אבל היה סמל מחלקה למופת. הוא תמיד היה מצמיד לי משהו לטפל בו - מרגמה 60 מ"מ, מא"ג, מק"כ. חתיכות מתכת כבדות במיוחד שהיו ציוד של כל המחלקה, אבל התפקיד שלי היה להעמיד אותן במוכנות למסדר בוקר. לראות שניקו אותן. ששימנו אותן. שטיפלו בהן. "לא אמרתי לך לנקות לבד", הוא היה אומר, "אבל אתה אחראי". כששאלתי למה צריך אחראי אם זה ציוד של כולם הוא הסביר: "אם כולם אחראים, אף אחד לא אחראי - בגלל זה יש אחראי אחד. אם הציוד לא יהיה נקי ומסודר זו תקלה של כולם. לכולם לא יהיה ציוד תקין במלחמה. אבל זו אחריותך".
את המסר הפשוט הזה, שהוסבר לטירון בחי"ר שהנחת היסוד היא שאם הוא בחי"ר כנראה שהוא לא גאון, אלי ישי - שהוא איש מבריק מבחינת יכולת התפיסה שלו - לא הפנים עדיין.
אבל הבעיה היא לא של אלי ישי חברים. הבעיה היא שלנו.
תסתכלו רגע במראה ותשאלו את עצמכם - מה עשינו חוץ מלרטון? מה עשינו חוץ מלכעוס? מה דרשנו? מה ביקשנו? איזה שולחן הפכנו כדי לוודא שמי שאחראי למותם של 44 בני אנוש ישלם מחיר כלשהו?
אלי ישי לא צריך לשלם מחיר פלילי כמו שדרש ניצב (בדימ.) אבן חן. ליועץ המשפטי לממשלה אין שום סיבה לפתוח בחקירה פלילית. ישי הוא פקיד בכיר, אבל בכל זאת מדובר בפקיד. אם כל מה שעשה היה ברשות ובסמכות (וכך זה נראה, על פניו) הוא לא אשם פלילית, כי החוק מגן עליו.
אבל אלי ישי צריך לשלם מחיר ציבורי. הוא צריך ללכת הביתה. הוא לא יכול להמשיך לשמש כשר הפנים כי 44 משפחות שיקיריהן מתו מוות איום ומחריד זכאיות לדעת שיש מישהו שאחראי לכך. הן זכאיות לדעת שלא מדפדפים הלאה. הן זכאיות לדעת שיש מישהו שהוא אקאונטבל.
אקאונטביליטי.
לא סתם אין למילה הזאת מקבילה בשפה העברית. אין, כי אנחנו לא דורשים שתהיה. כי אנחנו לא דורשים אקאונטביליטי מהמנהיגים שלנו. מהשרים שלנו.
44 בני אנוש מתו את אחת המיתות המחרידות ביותר שיש. 44 משפחות דורשות מאיתנו פעם אחת להפגין אחריות. פעם אחת לדרוש מהאחראים לשאת באחריות גם בלי להידרש לחקירות, או לבתי משפט, או לבג"ץ או ללחץ פוליטי או ללא יודע מה.
אנחנו האזרחים. אנחנו המעסיקים. אנחנו אלו שזכאים לדין וחשבון. אנחנו אלו שחייבים לדרוש את האקאונטביליטי.
חובה על כל אחד מאיתנו לדרוש מאלי ישי להתפטר. חובה על כל אחד מאיתנו להזכיר לו שהוא אחראי. שהוא אשם. שהוא הזניח את הכבאות. ש- 44 בני אנוש מתו כי הוא לא מילא את תפקידו. תפגינו. תכתבו מיילים ותכתבו מכתבים לנתניהו ולישי. אל תוותרו.
תדרשו אקאונטביליטי. תדרשו.
אם לא נוותר, זה יקרה.
חפשו למילה הזאת מקבילה בשפה העברית.
אתן לכם רמז: אין. וגם אין סיבה שתהיה.
אקאונטביליטי באנגלית משמעותה לתת דין וחשבון לזה ששלח אותך לעשות משהו. לקחת אחריות לתוצאות מעשיך. להיות זה שעונה בסוף ומדווח מה הצליח, מה לא, למה זה קרה, ולשאת בתוצאות הפעולה.
בעברית אין למושג הזה מילה אחת מקבילה כי בארצנו הקטנטונת, אקאונטביליטי זה דבר שהוא לא רלבנטי. לא מעניין.
לפני קצת יותר משבועיים נשרפו 44 בני אדם חיים בהר הכרמל. האחרון שבהם נפטר אתמול מפצעיו אחרי מאבק שלו ושל הרופאים. מישהו מאיתנו זוכר את זה? יש עדיין בינינו כאלו שלא קשורים למשפחות הנספים שעדיין מתעוררים בבוקר וחושבים על מותם המבעית של אזרחים, כבאים, שוטרים וסוהרים? מישהו מתעורר בבוקר ושואל את עצמו איך יכול להיות שבאירוע שהיו בו הרבה יותר הרוגים מאשר בקרב ההוא, ביום האחרון למלחמת לבנון השנייה בסלוקי ופחות הרוגים מאשר בקרב על גבעת התחמושת בששת הימים אין אף אחד שלוקח אחריות?
בוודאי שלא. הרי אנחנו מוטרדים מההדחות מהאח הגדול. בערוץ 10 יעלה בקרוב שעשועון חדש. הערב עסקו כל המהדורות בזהות המפכ"ל החדש ובהארכת מימון האברכים.
זוכרים, לפני שבועיים? כשהיה ויכוח לרגע האם לחכות לוועדת חקירה ממלכתית או לדרוש מאלי ישי להתפטר לאלתר? זוכרים שהיה רגע שבו הרגשנו שאוטוטו נגיע לרגע מכונן בדמוקרטיה הישראלית שבו מישהו אשכרה אומר "נכשלתי, אני הולך הביתה"?
אתם בטח זוכרים כמה ברור זה נראה לכולנו. אתם בטח זוכרים את המערכון שארץ נהדרת עשו על השרפה, המערכון שבו אלי ישי כאילו מסייר בשאריות העשנות של הכרמל ומשתין על העצים כדי לתרום את חלקו לכיבוי. לא זוכרים?
אז זהו, ששום דבר לא השתנה מאז. חוץ מהעובדה שעוד שניים, כבאי וסוהר, נכנעו לפצעים האנושים שלהם, באמת לא השתנה דבר.
אלי ישי הוא עדיין שר הפנים.
לפני שבועיים, במוצ"ש, הלכתי להפגין עם עוד כמה עשרות מול הבית שלו בהפגנה שהתארגנה דרך הטוויטר בדרישה שיתפטר. זה לא לקח יותר מ- 10 דקות, והמשטרה הגיעה לפנות אותנו. מסתבר שהפרענו לו. הפרענו גם לשכנים, והם התלוננו למשטרה ולכן מפנים אותנו - זה מה שהסבירו לנו. בנסיעה חזרה הביתה, לצד החילוני של ירושלים, לא יכולתי שלא להבחין בשלטים שהודבקו בכל פינה בשכונת הר נוף, שכונתו של ישי: "אלי ישי, אנחנו איתך! לך בכוחך זה!" כתבו שם.
אז אלי ישי הולך בכוחו זה. בשבוע שעבר הוא עסק בגיור הצבאי. זה העסיק אותו לא פחות מארבעה ימים - מיום ראשון עד רביעי, ואז עוד הקדיש לזה ישיבה ביום חמישי בצהריים עם מועצת חכמי התורה. היום הוא עסק בעניין המימון לאברכים, ומחר הוא יפתח בקמפיין (יחד עם אריאל אטיאס, חברו למפלגה) למען דיור מוזל בפריפריה. לא, זה לא כי אכפת לו מהפריפריה או מאלו שאינם יכולים לקנות דירה - זה כי הוא רוצה לתקוע לביבי, על זה שלא טרפד את חוק הגיור משבוע שעבר. שום דבר, אגב, לא נעשה בשבועיים האחרונים בעניין מצב הכבאות. כלום. זה בכלל לא על הרדאר של שר הפנים.
מישהו זוכר את המילה שרפה? מישהו מריח עשן? מישהו מזהה דיבור על ועדה כלשהי? לקיחת אחריות כלשהי?
ביבי נתניהו אמר שכשהאש בוערת זה ממש לא הזמן לעסוק ביום אבל לאומי או בחיפוש אשמים. האש כבתה לפני שבועיים פחות יום. יום אבל לאומי? איתור האשמים? ועדת בדיקה ממשלתית? ועדת חקירה ממלכתית? סתם איזה דו"ח סיכום? משהו?
לא. ממש לא. דפדפנו הלאה. דפדפו אותנו הלאה.
היה דו"ח המבקר שכולם כרכרו סביבו. ברק, נתניהו, שטרית, ישי ושטייניץ - כל מי שהופיעו כאחראים בצורה כזו או אחרת האשימו זה את זה. כולם אשמים, זה היה הבון טון. וכשכולם אשמים, הרי אף אחד לא אשם. היה לי סמל בטירונות. סרג'ו. עולה חדש. גר במעלות. דיבר עברית רצוצה של עולה חדש מארגנטינה, אבל היה סמל מחלקה למופת. הוא תמיד היה מצמיד לי משהו לטפל בו - מרגמה 60 מ"מ, מא"ג, מק"כ. חתיכות מתכת כבדות במיוחד שהיו ציוד של כל המחלקה, אבל התפקיד שלי היה להעמיד אותן במוכנות למסדר בוקר. לראות שניקו אותן. ששימנו אותן. שטיפלו בהן. "לא אמרתי לך לנקות לבד", הוא היה אומר, "אבל אתה אחראי". כששאלתי למה צריך אחראי אם זה ציוד של כולם הוא הסביר: "אם כולם אחראים, אף אחד לא אחראי - בגלל זה יש אחראי אחד. אם הציוד לא יהיה נקי ומסודר זו תקלה של כולם. לכולם לא יהיה ציוד תקין במלחמה. אבל זו אחריותך".
את המסר הפשוט הזה, שהוסבר לטירון בחי"ר שהנחת היסוד היא שאם הוא בחי"ר כנראה שהוא לא גאון, אלי ישי - שהוא איש מבריק מבחינת יכולת התפיסה שלו - לא הפנים עדיין.
אבל הבעיה היא לא של אלי ישי חברים. הבעיה היא שלנו.
תסתכלו רגע במראה ותשאלו את עצמכם - מה עשינו חוץ מלרטון? מה עשינו חוץ מלכעוס? מה דרשנו? מה ביקשנו? איזה שולחן הפכנו כדי לוודא שמי שאחראי למותם של 44 בני אנוש ישלם מחיר כלשהו?
אלי ישי לא צריך לשלם מחיר פלילי כמו שדרש ניצב (בדימ.) אבן חן. ליועץ המשפטי לממשלה אין שום סיבה לפתוח בחקירה פלילית. ישי הוא פקיד בכיר, אבל בכל זאת מדובר בפקיד. אם כל מה שעשה היה ברשות ובסמכות (וכך זה נראה, על פניו) הוא לא אשם פלילית, כי החוק מגן עליו.
אבל אלי ישי צריך לשלם מחיר ציבורי. הוא צריך ללכת הביתה. הוא לא יכול להמשיך לשמש כשר הפנים כי 44 משפחות שיקיריהן מתו מוות איום ומחריד זכאיות לדעת שיש מישהו שאחראי לכך. הן זכאיות לדעת שלא מדפדפים הלאה. הן זכאיות לדעת שיש מישהו שהוא אקאונטבל.
אקאונטביליטי.
לא סתם אין למילה הזאת מקבילה בשפה העברית. אין, כי אנחנו לא דורשים שתהיה. כי אנחנו לא דורשים אקאונטביליטי מהמנהיגים שלנו. מהשרים שלנו.
44 בני אנוש מתו את אחת המיתות המחרידות ביותר שיש. 44 משפחות דורשות מאיתנו פעם אחת להפגין אחריות. פעם אחת לדרוש מהאחראים לשאת באחריות גם בלי להידרש לחקירות, או לבתי משפט, או לבג"ץ או ללחץ פוליטי או ללא יודע מה.
אנחנו האזרחים. אנחנו המעסיקים. אנחנו אלו שזכאים לדין וחשבון. אנחנו אלו שחייבים לדרוש את האקאונטביליטי.
חובה על כל אחד מאיתנו לדרוש מאלי ישי להתפטר. חובה על כל אחד מאיתנו להזכיר לו שהוא אחראי. שהוא אשם. שהוא הזניח את הכבאות. ש- 44 בני אנוש מתו כי הוא לא מילא את תפקידו. תפגינו. תכתבו מיילים ותכתבו מכתבים לנתניהו ולישי. אל תוותרו.
תדרשו אקאונטביליטי. תדרשו.
אם לא נוותר, זה יקרה.