יום חמישי, 23 ביוני 2011

עבודה זרה

הבוקר התייצבתי כמו כל בוקר בתחנת האוטובוס ברחוב כובשי קטמון, ליד הבית שלי בירושלים, וחיכיתי לקו 13 שיסיע אותי דרך מרכז העיר לתחנה המרכזית.

משעמם בבוקר כשמחכים לאוטובוס, אז תמיד אני שומע מוזיקה באוזניות, ומסתכל על הסביבה. אתם יודעים איך זה.  סתם בוהה.

ליד התחנה יש עמוד חשמל, ועליו מודעה בעברית ובאנגלית - כמקובל בשכונה שלא מעט מתושביה הם בעצם כל מיני דתיים אמריקנים יהודים שבאו לפה לתקופה קצרה. ברוס, הבחור שפרסם את המודעה, מציע לצבוע את הבית כולו ב- 1500 ש"ח. הוא מדגיש במודעה, בפונטים של "בולד", שיש לו צוות אחראי, מנוסה, ומדובר ב"עבודה עברית בלבד".

האמת? מזמן התרגלתי לביטוי הזה בירושלים. מכל פינה ניבטות המודעות שמדגישות שמדובר ב"עבודה עברית". יש פה תחנות מוניות שעל השלט שעל הגג של הרכבים מדגישות שיש להן "נהגים יהודים בלבד". יש בעיר הזו אלוהים-יודע-כמה רכבי הובלה שעליהם מודגש "עבודה עברית".

בפעם הראשונה שנתקלתי בביטוי הזה בעיר שאלתי במה מדובר - ואז הסבירו לי. עבודה עברית זה אומר שמדובר בבית עסק, נותן שירותים או מעסיק שמסרב להעסיק מי שאינו יהודי. מישהו שגאה בכך שאצלו אפשר לעבוד רק אם אתה משתייך לדת ולגזע הנכונים. מישהו שיסרב לקחת לעבודה אדם רק בגלל השתייכותו האתנית.

מישהו גזען במובן הכי פשוט. המובן הפיזי. האתני.

הנאצי.

בהתחלה, כשהגל העכור הזה התחיל לשטוף את ירושלים, המודעות האלה היו מתפרסמות רק בשכונות החרדיות-אשכנזיות (מדובר באוכלוסיה הימנית והאנטי-ערבית ביותר בישראל. כהניסטים פראיירים לידם). אחר כך זה התפשט בסלאמס של ירושלים. ועכשיו זה כבר מתפרסם בגלוי גם בשכונה שלי, קטמון הישנה - שכונת האצולה של הכיפות הסרוגות. השכונה של האינטליגנציה שמצביעה מפד"ל ואיחוד לאומי. זו כבר לא איזו תנועת שוליים של גזענים חשוכים. 

זה הפך לדבר לגיטימי, שמפרסמים בראש חוצות. 

עבודה עברית.

כשחזרתי הביתה פתאום שמתי לב שכמעט על כל עמוד בעיר יש איזו פרסומת של "עבודה עברית". כתבתי על זה בפייסבוק שלי, ונועה שלחה לי לינק שזעזע אותי סופית - מסתבר שאפילו בדפי זהב יש סיווג כזה. כן כן, בדפי זהב יש סיווג של "עבודה עברית".

חפשו באתר שלהם, ותגלו שיש עשרות בתי עסק  (רובם - לא מפתיע, באזור ירושלים) שגאוותם יוצאת על כך שהם מפלים עובדים על רקע השתייכותם הדתית-גזעית.

ואם חברה צרפתית הייתה אומרת בגלוי שהיא לא מעסיקה צרפתים יהודים אלא רק צרפתים קתולים, מה היינו אומרים? האם היינו מקבלים זאת? האם השר יולי אדלשטיין שקיבל את הג'וב של להיות אחראי על התפוצות לא היה מוציא מיד שורת מכתבים בתפוצת נאט"ו (שר תפוצות, אחרי הכל) שבו הוא דורש מממשלת צרפת לחסל את התופעה הגזענית הזאת? האם לא היו מזמנים את שגריר צרפת לבירור אם בדפי זהב הצרפתי היה מופיע סיווג "עבודה צרפתית"?

חברות וחברים - יש בינינו נאצים, ואותנו זה לא מטריד. אנחנו לא מתייחסים לזה כי זה לא מעניין אותנו. כי הפכנו לאדישים. כי הפכנו להיות הגרמנים בשנת 1932 - אנחנו רואים את עליית הנאצים ואומרים לעצמנו ש"אצלנו זה לא יקרה". ואם איזה ערבי לא מוצא עבודה זו לא בעיה שלנו. לנו יש מספיק דאגות משלנו, אחרי הכל.

והרי יש לנו אחלה תירוץ כדי למרק את המצפון. אני מת עליו. תמיד כשתעשו השוואה בין הנאצים לבין ישראל בהקשר של היחס שלנו כלפי מיעוטים - וזה בהנחה שלא יצעקו עליכם על כך שבכלל העזתם להשוות בין הצוררים לבין העם הנבחר - יגידו לכם שיש הבדל עצום בין גילוי אנטישמיות כלפי יהודים באירופה לבין גילוי אנטישמיות של יהודים כלפי ערבים:

"היהודים לא עושים פיגועים באירופאים, והערבים עושים פיגועים ביהודים". 

הערבים. 

כל הערבים.

כשמישהו ימצא לי את ההבדל המהותי בין המשפט הזה לבין הטקסט המופלא של גבלס בסרט "היהודי הנצחי" לגבי היותם של היהודים, כל היהודים, מפיצי מחלות ותתי אדם שמנסים להרוס את הגרמנים, אתן לו פרס.

וזו לא רק שנאת ערבים בירושלים - בדרום תל אביב פועלת מיליציה של ממש, בהנחיית ברוך מרזל, שמטרידה את העובדים הזרים, הופכת להם את החנויות ומטילה עליהם מורא. ואותנו זה לא מעניין, כי זו בעיה של הכושים מדרום תל אביב, לא שלנו. 

תתעוררו כבר, למען השם!

אם לא נקום ונילחם על המדינה שלנו נגד הנאצים האלה, הגזענים שהורסים כל חלקה טובה - לא תהיה לנו מדינה!

אני גאה ומתרגש כל פעם כשלא מעטים מהקוראים מפיצים את הפוסטים שלי בטוויטר ובפייסבוק, אבל הנה ניחוש לא ממש אמיץ: את הפוסט הזה יפיצו רק השמאלנים שבינינו. הימנים המתונים, תומכי הליכוד שעבורם ז'בוטינסקי הוא באמת מורה דרך ולא רחוב עם הרבה פקקי תנועה ברמת גן, דווקא לא יחלקו את הפוסט הזה עם חבריהם.

בסתר ליבם, הם יסכימו עם כל מילה. חלקם, אפילו בעלי תפקידים בתנועת הליכוד, ישלחו לי סמס או מייל שבו יכתבו שהם מסכימים לגמרי. אשאל אותם אם הם מתכוונים להפיץ את המסר הזה, והם ישיבו לי שהם "לא יכולים", כי "יפרקו אותם".

וזה הכי מפחיד. 

כשהימין המתון נכנע לימין הקיצוני, כשהשמאל קטן מכדי לתפוס את השלטון - זה בדיוק המצב של רפובליקת ויימאר בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת. זה הרגע בו היטלר הפך למנהיג הימין, וסילק את הסוציאל דמוקרטים מהשלטון.

חברים, אנחנו בברלין בשנת 1932. עוד רגע, אם לא נתעשת, תתחיל שנת 1933 והנאצים יעלו לשלטון.

מה קורה הלאה, כולנו למדנו בשיעורי ההיסטוריה.

עבודה עברית? זו עבודה זרה!

אלוהים אדירים. תתעוררו! 

בבקשה תתעוררו... לפני שיהיה מאוחר מדי.

4 תגובות:

  1. אנונימי24.6.2011, 2:20

    ובכל זאת, למרות ההיסטריה רבתי שלך, יש עניין אחד מהותי , עמוק
    הבדל תהומי בין גרמניה דאז ליהודים דהיום

    היהודים לא היו במלחמה עם גרמניה ו/או הנאצים.
    לא עשו פיגועים ברחובות ברלין
    לא הפגינו עם דגלים ודרשו את פרידריכשטראסה, למרות שהיה להם רוב מאות שנים ברחוב
    לא התפוצצו באוטובוסים, לא התפרעו עם בקטבים, אבנים ואינתיפאדות,
    לא שחטו משפחות גרמניות ותנוקות בלונדי-שיער ותכולי עין בשנתם.
    לא פלשו מכל עבר לגרמניה

    בקיצור - הם לא היו אויב כלל וכלל. להיפך, נטמעו ככל שיכלו וככל שהתירה החברה הגרמנית , תנועת השכלה חסרת תקדים בהסטוריה היהודית, יהודים שרתו כקצינים בצבא הגרמני, נלחמו נגד יהודים אחרים במלחה"ע ה-1 , זכו במדליות


    לכן... לעשות ניתוח כמו שאתה עושה - וייתכן שיש לא מעט שנאת זרים וכו' - אבל להשמיט את העניין העמוק , את ההבדל הכביר של ה"אוייבות" של הערבים - זו דמגוגיה זולה. זה סילוף.
    אגב, כמובן שגם הנאצים הציגו את היהודים כאויב.אפילו אויב אולטימטיבי.
    אבל יש הבדל בין קונספירציות חסרות ביסוס, אנטישמיות ועלילות דם סטייל "מיין קאמף" ובין המציאות ההסטורית של הסכסוך בין היהודים לערבים (בתוך ישראל ומחוצה לה. שהרי השמאל מתעקש על "פלסטינים" והימני בדר"כ על "ערבים" - ודוק)

    השבמחק
  2. נעה משיח24.6.2011, 8:17

    זה היה ה גודווין המהיר ביותר שראיתי.

    :)

    השבמחק
  3. אי אפשר לקבל את הטענה לפיה "מה שהיטלר עשה לא היה לגיטימי, אבל רק בגלל שהיהודים לא באמת היו אוייבי העם הגרמני". יתרה מכך, זה לא שינה לגבלס אם היהודים היו במלחמה עם גרמניה או אירופה. הוא היה גזען והחוקים שחוקק היו מתוך גזענות. המידע שבו הוזנו הגרמנים באמצעות מנגנוני התעמולה היה שהיהודים הם סכנה באשר הם, בלי קשר למציאות. אם גרינשפן, צעיר יהודי, ניסה לרצוח שגריר גרמני, זה שימש כדי להצית את מאורעות ליל הבדולח. אם יהודי התנגד למשטר הנאצי ולרוח הגזענית והביע דעתו - הוא הרי חותר נגד גרמניה כולה. כך התייחסו אליהם וכך זה הוצג לגרמנים.

    וגם אנחנו נשטפים על ידי מידע כוזב:
    בניגוד לדיעה הרווחת בקרב ישראלים, רוב הלא-יהודים בישראל בעיקר מנסים לחיות את חייהם ולהשתלב בחברה, למרות האופן שבו היהודים דוחים אותם ולמרות חקיקה גזענית, כגון חוק ועדות האפליה, שנועד בעיקר כדי למנוע מלא-יהודים להשתלב. גם בעולם, רוב הערבים לא מתעניינים בישראל. ממש כמו שהיהודים בישראל לא קמים בבוקר ואומרים "יו, איך אני רוצה להרוג ערבי היום" - לפחות רובנו.

    וגם הפלסטינים בשטחים הכבושים - והשטחים אינם שטחי ישראל (עוד נקודה דומה בין התפיסה הנאצית על זכות הגזע למרחב המחיה שלו) - רובם רוצים עצמאות ומדינה, לא מלחמה עם ישראל.

    כל ימני ממוצע יודע לצטט את עמדות חמאס - ארגון טרור קטן שהצליח בעזרת ישראל, שתמכה בו מיום הווסדו (כדי שיהווה קונטרה לאש"ף), להשתלט בכח על רצועת עזה, בניגוד לרצון רוב הפלסטינים, ולהגיד שהם רוצים לשוב לבתים שלהם ביפו ובשייח מוניס; ואף אחד מהם לא טורח לקרוא את יזמת ז'נבה בה נכתב במפורש שפתרון בעיית הפליטים, למשל, יהיה רק בתחומי המדינה הפלסטינית. יוזמת ז'נבה מייצגת קול שפוי ונפוץ יותר בקרב הפלסטינים והעולם הערבי! הרבה יותר מזה של חמאס.

    רוב הפלסטינים בשטחים הכבושים רוצים בעיקר להשתחרר מעולו של אפרטהייד שישראל מנהלת שם מזה 44 שנים. הם רוצים לבחור ממשלה שלהם (בלי שישראל תאסור אותה ותכניס אותה לכלא, כמו שעשתה עם האחרונה שנבחרה). הם רוצים להיות מסוגלים לבנות בתים, כפרים וערים חדשות בלי שיופקעו מהם קרקעות לטובת התנחלויות. הם רוצים מים זורמים במשך כל השבוע, כמו שיש בכל ההתנחלויות - אבל לא בערים הפלסטיניות.

    גם גרמניה הנאצית היו פעולות של יהודים נגד גרמניה. וכמו שאמר זאת מרטין לותר קינג: "אל לנו לשכוח כי היטלר והנאצים פעלו בשם החוק בגמניה ואילו הפרטיזנים היו פורעי החוק". היו פיגועים של יהודים כמו למשל השלכת רימון לבית קפה בברלין, מה שציינתי לעיל על מאורעות ליל הבדולח ועוד. זה לא הפך את המאבק של היהודים לבלתי צודק או את היהודים לאוייבי גרמניה.

    הפוסט הזה מנתח נכון ומדויק את מה שקורה בישראל. זה התחיל עם חוק שיפוט בתי דין רבניים, שמאוד מזכיר חלק מחוקי נירנברג, דרך הקביעות לגבי מיהו יהודי הזכאי לעלות לארץ לפי חוק השבות ומגיע להפגנות בבת-ים הקוראות לבנות היהודיות הטהורות להימנע מפגיעה בטוהר הדם על ידי יחסים עם לא-יהודים ומכתבים של רבנים הקוראים שלא להשכיר דירות לערבים בצפת, מלשינון עירוני בכרמיאל כדי לסכל השכרת דירות לערבים וכו')

    גם בתוך מי שנחשבים יהודים בישראל יש גזענות: ספרדים ואשכנזים (ע"ע בית הספר בהתנחלות שהקים קיר כדי להפריד), רוסים - מרוקאים - אתיופים - אמריקאים - קווקזים - בוכרים - תימנים - יקים - רומנים - צפרוקאים - צברים - עולים חדשים - ותיקים - מתנחלים - תל אביביים ועוד. כולנו נחשפנו לזה בשלב זה או אחר.

    זאת בעיה חמורה שצריך לשים את הלב אליה. אם לא נתעורר עכשיו, בסוף יהיו מחקרים שישאלו איך "דבר כזה" יכול לקרות במדינה מודרנית מתקדמת - ועוד על ידי עם שעבר את אותו דבר רק 70 שנה קודם לכן. בדיוק כמו שהיום יש מחקרים על "איך זה קרה במדינה דמוקרטית מתקדמת כמו גרמניה".

    השבמחק
  4. אנונימי22.7.2011, 3:23

    These are old new, buddy:
    http://www.youtube.com/watch?v=vKZtzmjm-FM

    השבמחק