יום שבת, 16 במרץ 2013

שוויון? עזבו אותי, באמא'שכם

אני מת על זה שכולם מדברים על שוויון בנטל. זה מרגש אותי. באמת.

השתחררתי שנה לפני סוף המילניום. בסוף נובמבר 1998 סיימתי שלוש שנות שירות כלוחם ומפקד בחטיבת הנח"ל, שלוש שנים בהן פימפמו לנו ללא הרף כמה חשובה העבודה שאנחנו עושים, ואיך כשמסתכלים אחורה ורואים את האורות של ישראל ברור כמה השהות שלנו בלבנון חשובה. זה ששנה וחצי אחרי שיצאתי את שערי הבקו"ם אחרוני חיילי צה"ל בלבנון יצאו משער פטמה לנצח, זה סתם ניואנס ולא ניכנס לזה כרגע כי זה סתם מרגיז.

בתעודת השחרור שלי רשומים המקצועות שרכשתי בשלוש השנים שקדמו להנפקתה: אני מ"כ רובאי 07 משנת 1996 (מה שאומר שעשיתי טירונות ואימון מתקדם של 6 חודשים. לא קל, שתדעו), סיימתי קורס סמלי חי"ר (שלושה חודשים בחום אימים בביסל"ח. מבאס) בשנת 1997, ובאותה שנה גם הוסמכתי כמש"ק גבנוני - זה אומר שצבא ההגנה לישראל השקיע בי שלושה שבועות קורס כדי שאוכל לירות טילי נ"ט מסוג דראגון, טילים שהיום אי אפשר למצוא אפילו במוזיאון צה"ל.

ליד הרשימה הזאת יש עמודה ובה צה"ל כותב את המקצוע האזרחי המקביל למקצוע הצבאי שרכשתי. אצלי העמודה הזאת ריקה.

מוזר, אבל מסתבר שבאזרחות אין שימוש לבוגרי קורס סמלי חי"ר, אין ממש צורך במ"כ רובאי דרגה 07 ולא תאמינו - כי גם אני הייתי בשוק טוטאלי כשזה התחוור לי - מסתבר שבאזרחות לא יורים טילי נ"ט ולא צריך אנשים שמוסמכים לירות ולפקד על כוונים של טילי דראגון!

מזעזע, אני יודע.

למה אני מספר את כל המור"ק הלא ממש מרגש הזה?
שוויון בנטל, זה למה.

ההסכם הקואליציוני בין הליכוד, יש עתיד והבית היהודי עוסק ארוכות בעניין הזה של "שוויון בנטל", כאילו הדבר הכי לא שוויוני בהקשר של השירות הצבאי הוא העובדה שבני דודי החרדים לא התגייסו ואמרו פרקי תהלים בזמן שאני עשיתי ריצות אפוד בקורס סמלים.

ובכן, בואו ננפץ מיתוס - אם יש אי שוויון בחלוקת הנטל בכל הקשור למיתוס שנקרא "גיוס לצה"ל", הוא נמצא בראש ובראשונה בחברה החילונית. כן כן, הבעיה היא יותר אצלנו מאשר אצל הדוסים המרגיזים האלה שזה כל כך פופולרי להיכנס בהם.

אחד הסעיפים בהסכם הזה מדבר על קיצור השירות הצבאי לשנתיים למעט מקצועות שהצבא יחליט שהוא זקוק להם. לכאורה, זה סעיף טוב שיאפשר לצמצם את האבטלה שכבר מזמן קשה לקרוא לה סמויה ביחידות העורפיות של צה"ל ויאפשר להשאיר לוחמים וחיילים תומכי לחימה "שהושקעו כספים רבים בהכשרתם" בתוך המערכת הצבאית, כשמובטח להם גם לקבל שכר מינימום בשנה הנוספת הזאת שהם נותנים.

למה טוב לכאורה?

כי אין שוויון בצבא בין הלוחמים לבין אלה שאינם לוחמים, ואני ממש לא מתכוון לאתוס של סיכון החיים ועמידה בקו הראשון. אני מתכוון לזה שבמדינת ישראל מי שהולך לשרת ביחידה לוחמת מתחיל את חייו האזרחיים, באופן בלתי ניתן לערעור, בנחיתות משמעותית לעומת בן כיתתו מהתיכון ששירת ביחידה עורפית בלי קשר למשימות שביצעו שניהם.

דוגמה הכי טיפשית? בשמחה. מי ששירת בבסיס פתוח והיה כל יום בבית יכול היה לחלטר (בניגוד לחוק הבלתי נאכף ביותר בהיסטוריה הצבאית) בעבודות שונות ולהרוויח קצת כסף בזמן השירות, בזמן שהלוחם שמר בעמדה בלילות.

אם אותו חייל גם שירת בתפקיד שיש לו מקביל אזרחי (נהג, טבח, מדפיס, פקיד מקצועי, רכז כוח אדם, מכונאי - יו ניים איט - שלא לדבר על בוגרי יחידה 8200 או פקחי טיסה) הוא יכול להתחיל לעבוד במקצוע שלו ולצבור ותק וזכויות סוציאליות כבר עם צאתו ממדור שחרורים בתל השומר כשהמעסיק שמח לקבל עובד בראשית דרכו, כך שידרוש שכר נמוך יותר, ועם הרבה ניסיון מעשי בעבודה.

החי"רניק, השריונר, התותחנית או לוחמת הקרקל יגלו לתדהמתם שזה לא רק שאף אחד לא מחכה להם בחוץ עם הצעת עבודה כי הם פשוט לא צברו שום כישורי חיים בשלוש השנים האחרונות: למעשה, במקרים לא מעטים הם אפילו נתפשים כפחות אטרקטיביים להעסקה כי הם גם צפויים לעשות כמה עשרות ימי מילואים בשנה גם במודל המילואים החדש, בזמן שחבריהם הג'ובניקים מהסוג שלא עשה יותר מדי בסדיר מקבלים כמעט אוטומטית פטור מלא ממילואים.

זו גם הסיבה, והגיע הזמן שמישהו יגיד את זה בקול רם, שרוב מי שמגיעים לגדודי החי"ר, למשל, הם ממש לא טובי בנינו ובנותינו. צה"ל משבץ כבר שנים את דלת העם למשימות שנחשבות לכאורה למשימות הליבה שלו. אם נסתכל על מחלקת חי"ר ממוצעת בראשית הטירונות, היא מונה כ-40 חיילים. ממש לא נדיר לגלות שכ-50% מהחיילים בה יסחבו איתם בעיות ת"ש לא פשוטות, וממש ממש לא נדיר לגלות שאחוז לא מבוטל מבין החיילים שלה לא סיים בגרות או אפילו את חוק לימודיו.

פעם שאלתי גורם בכיר בצה"ל לגבי העניין הזה בשיחה ממש לא לייחוס. הוא חייך חיוך מריר ואמר "ראית פעם מישהו שמכין בשר טחון מחתיכת פילה?" - את הטובים ביותר ממש לא שולחים למטחנת הבשר. זה בזבוז.

וזה חוסר השוויון בנטל, חברים.

חוסר שוויון בנטל הוא העובדה שכבר שנים שהחברה הישראלית שולחת את החלכאים והנדכאים לעשות את המשימות שלה בזמן שרבבות אנשים איכותיים מתגייסים לצה"ל אבל לא באמת עושים צבא. הבעיה היא לא אי גיוס החרדים - הבעיה היא אפס תגמול למי שבאמת משרתים את המדינה.

תגמול, אגב, זה לאו דווקא כסף. תגמול הוא העדפה בקליטה לעבודה. תגמול הוא הכשרה מקצועית. תגמול הוא מלגות שונות שאינן תלויות במצב סוציואקונומי.
תגמול הוא יחס.

ואז באים המגלניסט בנט והמטכליסט נתניהו (שחווית השירות שלהם שונה בעליל מחווית השירות של 95% מהלוחמים בצה"ל) יחד עם כתב במחנה לפיד (שירות שונה בעליל, שם, שם) ומה הם עושים?
הם מקצרים את השירות לכל בעלי המקצועות הלא נדרשים, ונותנים כאמור שכר מינימום לאלה שישארו בצבא.

ועכשיו שאלה - מה עדיף לאדם העובד: עוד שנת ותק ורכישת מקצוע וזכויות סוציאליות אולי אפילו בשכר סביר, או שנה שבה הוא מקבל שכר מינימום ומסכן את חייו מבלי שהשנה הזו תיספר לו לצרכי רצף תעסוקתי, ולו רק בשל העובדה שהוא מסיים את "עבודתו" בצה"ל אחרי שנה?
החיילים והחיילות שהלכו לקרבי יראו את בני כיתתם תופסים משרות ומתחילים לבנות את חייהם, ללמוד ולהתקדם, בשעה שהם עדיין עושים 8:8 בעמדה ומקבלים ארוחת צהרים בחמגשית.

יתרה מכך - הם יראו בעיניים כלות איך צה"ל משקיע משאבים אין קץ בבניית יחידות "ידידותיות לחרדים" בזמן שמשאבי הצבא מוגבלים גם כך. כמעט בהכרח לא רק שהנטל שהושת על כתפיהם לא יהיה קל יותר, הוא יהיה קשה יותר כי לא מעט מהמשאבים שהופנו לרווחתם יופנו עתה לקניית אוכל גלאט כשר למהדרין עם חותמת של בית יוסף, מחפוד ועוד אין סוף סטאמפות שעולות כסף.

רוצים שוויון בנטל? תחזיקו חזק: אין שוויון בנטל. לא היה שוויון בנטל. לא יהיה שוויון בנטל.
גם אם יגייסו את הרב עובדיה יוסף להפעיל מרגמה במסייעת 12 ואת האדמו"ר מגור להיות מ"מ בסוללת ארטילריה, לא יהיה שום שוויון בנטל.

זה אינהרנטי. זה אופיו של השירות.

החברה הישראלית מאוד אוהבת לשנוא את האחר. את השונה. נורא כיף לחשוב שהסיבה שאני עושה עשרות ימי מילואים היא "כי הדוסים לא מתגייסים", ולא כי מדינת ישראל החליטה שהיא חתומה איתי על חוזה חד צדדי שבו אני מתחייב למות בשבילה אם צריך ותמורת זה היא מתחייבת לא להכניס אותי לכלא על נפקדות. הרבה יותר נעים לחשוב ש"אם יתגייסו המון חרדים המון לוחמים ישתחררו מוקדם מהשירות" כשלמעשה כבר היום רוב מי שמסיים כתה י"ב ומתגייס עושה שירות כל כך משמעותי עד שאם לא יגיע לצבא אף אחד לא ישים לב.

אז די נו, עזבו אותי מהסיסמה הזאת, באמא'שכם.

שוויון בנטל, עאלק.

8 תגובות:

  1. סיכמת זאת יפה. חוץ מכאבי גב ושמיעה לקויה, לא יצא לי במהלך העשור האחרון לנצל יותר מדי את הכישורים שרכשתי בשיריון. אה, חוץ מהאפשרות לעבוד בתפקידים יוקרתיים של אבטחת מתקנים שמחייבים הכשרה כרובאי 07 - ללא ספק חלום חייהם של צעירים רבים.

    השבמחק
  2. אני עשיתי שירות ג'ובניקי שגם הוא לא נתן לי הכשרה לשום דבר באזרחות, ולו בשל כך אני שמח על כל קיצור של שירות החובה. לא שאני מתלונן או משהו, אבל החוויה מהכיוון של מישהו כמוני, שעשה שירות חסר משמעות ויצא לאזרחות כשכל מעסיק פוטנציאלי מסתכל עלי עקום כי למה זה מה שעשית בצבא ומה לא בסדר איתך, היא לא בדיוק מה שאתה מתאר כאן.
    אבל אני מסכים איתך לגמרי לגבי השורה התחתונה. אין מקום לשאוף ל"שוויון בנטל", יש מקום לשאוף ל"פיצוי נאות" של אלו הנושאים בנטל - באמצעות הכשרה, מלגות, מימון והטבות שונות (אני לא אוהב את הרעיון של העדפה בקליטה למקומות עבודה, אגב. אבל בהחלט הייתי מסכים על מעין "פנסיה" לכמה שנים לקרביים משוחררים כדי שיוכלו להדביק את חבריהם).

    לגבי האבחנה שלך על ההרכב האנושי של הצבא, דווקא יש מי שאמר: יגיל לוי - http://www.text.org.il/index.php?book=0710051

    השבמחק
  3. אנונימי16.3.2013, 9:35

    זה לא נכון שלא קיבלנו כלום לאזרחות מהשירות הקרבי שלנו.
    קיבלנו בגרות, כלים להתמודדות עם קשיים, יכולות פיקודיות וניהוליות, פרספקטיבה, התפתחות אישית (ואני יכול להמשיך, אתה מבין את הכיוון).

    לגבי התגמול: אני לא עושה מילואים בשביל תגמול. אני עושה מילואים כי זה חשוב, כי אני מבין שמישהו חייב לעשות את זה, וחונכתי להיות שם - בין אלו שעושים. כי צריך, לא כי יש תגמול.

    לגבי כל השאר - אני מסכים.

    השבמחק
  4. שכחת כמובן להזכיר את יוצאי גל"צ, שאנשים כמוני למדו תקשורת וסיימו עם תואר (??!!! תואר בתקשורת) יוצאי גל"צ נכנסו לעבודות הללו בקלות - אחרי הכל הם עשו את זה שלוש שנים. מצד שני - למה לא לקחת את החרדים לשירות לאומי? כך כולם ירוויחו

    השבמחק
  5. אנונימי16.3.2013, 20:43

    שלום חיים.
    הפרש הגילים בינינו, כמו גם העובדה ששרתתי את המדינה 4.5 שנים בגולני+28 שנות מילואים מונע ממני לקרוא לך אחי.
    למדתי הרבה מאוד בגולני.
    לא לפחד מאף אחד! לא לוותר לעצמי אף פעם, לסמוך על היכולות שלי ועל החושים. להוביל אנשים שחלקם סיימו ג' כיתות והאחרים את בית הספר שלי במגמה ראלית עם ציונים מעולים , אבל לא יודעים לירות כמו שצריך. וכמובן GET THE JOB DONE!
    חפש ONEOFUS ב "תפוז" ותוכל ללמוד קצת עלי.
    ועכשיו - לעניין:
    ודאי שיש אי שיויון בתפקידים! זה תלוי במוטיבציה . אבל גם במזל וביכולות.
    כן, להקות צבאיות , גלי צהל ועוד תפקידים של מתי מעט - מקדמים את החילל הספציפי, אבל הרבה יותר קשה וגרוע לסיים ב 6 בערב בתל אביב לנסוע הביתה לחיפה ולחזור לבסיס ב 8.
    הבן שלי ב 8200. היתה לו הצעה למלגת לימודים עם מסלול ישיר לדוקטוראט בסטאנפורד אבל הוא בחר להיות עתודאי ולשרת את המדינה שלו - 6 שנים. ןהוא אומר לי שלפעמים הוא חושב עד שכואב לו. שעש אחוז גבוה של אנשים שהתחרפנו מהשרות המאתגר.
    כן, זה קשה אבל לא הכל צריך להיות דרך החור שבגרוש.

    להזכירך - בליל הגילשונים מי שחיסל את המחבל היה .... רס"ר המטבח ! את כולם צריכים וניהול נכון כמו גם אבטלה סמויה הם אתגר בכל מערכת!
    וגם לי השמיעה לא משהו מאז אותו יום במטווחים.
    היום אני בגיל 56 - לא הייתי מוותר על זה!

    השבמחק
  6. אנונימי19.3.2013, 9:24

    אני חושב שהמודל של שכר מינימום בשנה השלישית הוא מודל בעייתי מאוד, מהסיבות שציינת. אם לא יתנו שכר אטרקטיבי מרבית האנשים יעדיפו להתחמק משירות קרבי/משמעותי כהגדרתו ולהתחיל את מסלול העבודה-טיול-לימודים שנה מוקדם יותר. צריך כאן מודל שיתמוך ויתגמל בהתאם, ויציג כדאיות לכך.

    עם זאת, קשה לי להסכים עם מה שאתה אומר בגדול. השוויון בנטל (אוף, אני שונא את ההגדרה הזו, היא מטעה) הוא לא רק בצבא, אלא אמור להיות בכל תחומי החיים. המטרה העיקרית שלו היא, לדעתי, לסייע לצעירים מהמגזר החרדי והערבי להיפתח לאופקים חדשים, לעשייה, לתרומה לחברה כאשר בסופו של התהליך הם יוכלו לצאת ממעגל הקסמים של העוני והאבטלה שנבחריהם ומנהיגיהם כה להוטים לשמר.

    מעבר לכך, אני גם לא מסכים ששירות צבאי של לוחמים לא תורם בכלום. אתה מוזמן להשוות התנהגות של בחור בן 22 מישראל לאנשים בגיל דומה מחו"ל, ולהיווכח שבגרות והבנת מערכת הם לא תכונה נפוצה שם. הצבא מציב אתגרים שבאזרחות רואים רק אחרי 5-10 שנים בעבודה. אני כקצין ניהלתי מוסך של 200 כלי רכב בגיל 21 והייתי אחראי על 15 אנשים. לכלים וליכולות שרכשתי בניהול אנשים ובהתנהלות אישית אין תחליף, למרות שאין לזה בכלל קשר למקצוע שבו אני עוסק עכשיו.

    לסיכום - אני לא מסתכל על הצבא כנטל, אלא כהזדמנות, ואולי בגלל זה חורה לי כל כך המושג הזה שאתה בז לו.

    שי.

    השבמחק
  7. שמי, נעמי סמואל לאחר 12 שנות נישואים, בעלי ואני רבנו בצורה כזו או אחרת עד שהוא עזב אותי לבסוף ועבר לקליפורניה כדי להיות עם אישה אחרת. הרגשתי שהחיים שלי נגמרו והילדים שלי חשבו שהם לעולם לא יראו את אביהם שוב. ניסיתי להיות חזקה רק כלפי הילדים, אבל לא הצלחתי לשלוט בכאב שייסר את ליבי, הלב שלי התמלא בצער ובכאבים כי באמת הייתי מאוהבת בבעלי. אני חושב עליו כל יום ולילה ותמיד הלוואי שהוא יחזור אליי, הייתי ממש נסער והייתי זקוק לעזרה, אז ביקשתי עזרה באינטרנט ונתקלתי באתר שמציע שד"ר אפטה יוכל לעזור לאקס לשעבר שלו לחזור. אז הרגשתי שאני צריך לנסות את זה. פניתי אליו והוא אמר לי מה לעשות. עשיתי את זה ואז הוא עשה לי כישוף אהבה. 48 שעות לאחר מכן בעלי באמת התקשר אלי ואמר לי שהוא מאוד מתגעגע גם לילדים, כל כך מדהים!! אז, אז הוא חזר באותו יום, עם הרבה אהבה ושמחה, והתנצל על טעותו ועל הכאב שהוא גרם לי ולילדים. הנישואים שלנו היו חזקים יותר מבעבר, הכל הודות לד"ר APATA. הוא כל כך חזק והחלטתי לשתף את הסיפור שלי באינטרנט שד"ר אפטה היה אשף אמיתי ורב עוצמה. אני תמיד אתפלל שהיא תחיה הרבה זמן לעזור לילדיה בעת צרה, אם את כאן וצריכה בחזרה אקסית או שבעלך עבר לאישה אחרת, תפסיקי לבכות, צור קשר עם גלגל האיות העוצמתי הזה מיד. הנה כתובת הדוא"ל שלו ליצירת קשר בכתובת: {drapata4@gmail.com} או WhatsApp / viber אותו באמצעות איש הקשר שלו למטה +1(425) 477-2744 תודה לך ד"ר apata.

    השבמחק
  8. היי חברים, אני נעמי סמואל, אני חדשה כאן אני לא יודעת איך הדברים עובדים כאן, אבל קראתי כאן תגובות טובות ואוסיף קצת מהחיים שלי כי זה יהיה שימושי עבור רבים. אנחנו כאן, מחפשים תשובות ומערכות יחסים לפתרון בעיות. הייתי במערכת יחסים עם סמול ארבע שנים, הוא נפרד ממני, עשיתי הכל כדי להחזיר אותו, אבל הכל היה לשווא, כל כך רציתי אותו בגלל האהבה שיש לי לבעלי, ביקשתי ממנו על כל מה שהבטחתי, אבל הוא סירב. הסברתי את הבעיה של מערכת היחסים שלי עם עמית לעבודה והיא הציעה לי לפנות אל מטיל אהבה שיוכל לעזור לי לעשות כישוף אהבה כדי לקבל גבר הביתה, אבל אני אישה שמעולם לא האמינה בקסם, היה לי אין ברירה, ניסיתי, יצרתי קשר עם מטיל כישוף והוא אמר לי שאין בעיה שהכל יהיה בסדר תוך שלושה ימים, האקס שלי יחזור אליי תוך שלושה ימים, ד"ר אפטה זרק כישוף באוויר ו כל קסם כתיב אחר שלו למקדש בשמי באמצע הלילה. באופן מפתיע, היום השני היה בסביבות הצהריים. 16.00 קיבלתי טלפון ממספר לא ידוע, בעלי לשעבר התקשר אליי, כל כך הופתעתי שעניתי לטלפון שלי, כשראיתי שזה בעלי, הייתה לנו שיחה ארוכה וכל מה שהוא אמר זה שהוא מצטער . כי הכל היה לא בסדר, הוא אמר שהוא רוצה שאחזור אליו כדי לאהוב אותי כל כך הרבה יותר. כל כך שמחתי והלכתי אליו, איך התחלנו לחיות יחד באושר עד היום. מאז, הבטחתי לחלוק את החדשות הטובות שלי עם משחקי אהבה שעובדים בצורה מושלמת ללא תופעות לוואי. יש לי כוונה חזקה שמישהו שאני מכיר שיש לו בעיות בזוגיות יכול להועיל לאדם כזה בכך שהוא מפנה אליו את בודק האיות האמיתי והחזק היחיד שעזר לי לפתור את בעיית הנישואים שלי. email:drapata4@gmail.com אתה יכול לשלוח לו אימייל אם אתה צריך עזרה במערכת היחסים שלך אתה יכול לפנות אליו ב-whatsapp ו-viber עם המספר הזה: (+66 81 302 8552)

    השבמחק